פריט קוריוזי היסטורי יחיד במינו של הפוליטיקה החרדית - ספר "חבר כנסת" עם הקדשה לאריה דרעי וחתימות הרב עובדיה יוסף ...

פריט קוריוזי היסטורי יחיד במינו של הפוליטיקה החרדית - ספר "חבר כנסת" עם הקדשה לאריה דרעי וחתימות הרב עובדיה יוסף, הרב נויבירט וחברי הכנסת החרדים הבכירים של מפלגות ש"ס ואגודת ישראל. ירושלים-תל אביב, 1985.

הספר "חבר כנסת" עם הקדשת וחתימות גדולי ישראל, רבנים ובכירי חברי הכנסת החרדים לאריה דרעי עם כניסתו בפועל לתפקיד מנכ"ל משרד הפנים לאחר שהתמנה לתפקיד בגיל 27 שנים בלבד[!]. נראה לפי הספר שאותו הביאו לו כמתנה, שכבר אז היה אריה דרעי מיועד ע"י רבני והנהגת מפלגת ש"ס להיות חבר כנסת.

הספר מכיל זיכרונות של ח"כ יוסף תמיר מימיו כחבר הכנסת.

"פב' 87, למנכ"ל משרד הפנים הרב אריה דרעי, הקריה במעלה הכנסת, בהוקרה..." - חתומים: הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף ובנו הרב והח"כ יעקב יוסף, הגאון הרב יהושע ישעיה נויבירט[!], רבה של רעננה יו"ר מפלגת ש"ס וח"כ יצחק חיים פרץ, ח"כ מנחם פָּרוּשׁ, ח"כ אברהם יוסף (מוניה) שפירא, ח"כ שמעון בן שלמה.

• פריט קוריוזי היסטורי יחיד במינו של הפוליטיקה החרדית!

אריה מכלוף דרעי (נולד ב-תשי"ט, 1959): פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי מפלגת ש"ס וחבר הכנסת מטעמה. כיהן כשר הפנים, שר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, כשר הכלכלה, כמשנה לראש הממשלה וכשר הבריאות. 

ב־1984 שימש מזכיר מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס. במהלך 1985 שימש כעוזר שר הפנים הרב יצחק פרץ, ובסוף אותה שנה מוּנה למזכ"ל תנועת ש"ס. ביוני 1986 התגייס לשירות מקוצר של 3 חודשים בצה"ל. מיד לאחר שחרורו מצה"ל מונה למנכ"ל משרד הפנים והוא בן 27 שנים בלבד. לאחר הבחירות לכנסת השתים עשרה ב־1988, מונה לשר הפנים בממשלתו של יצחק שמיר, על רקע סירובו של הרב יצחק חיים פרץ לקבל את התפקיד בעקבות פסיקת בג"ץ שעל משרד הפנים לרשום יהודים רפורמים כיהודים. הרב דרעי הושבע לתפקידו ב-22 בדצמבר 1988 והיה לשר הצעיר בתולדות מדינת ישראל בגיל 29.

הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף (תרפ"א, 1920 – תשע"ד, 2013): כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה. לקראת התמודדותה של מפלגת ש"ס בבחירות לכנסת האחת עשרה, בשנת 1984, הוקמה מועצת חכמי התורה בהנהגתו של הרב יוסף, כאשר הרב שך, מנהיג הזרם החרדי-ליטאי, משמש פטרון פוליטי נוסף.

הרב והח"כ יעקב יוסף (1946, תש"ז – 2013, תשע"ג): היה ראש ישיבת "חזון יעקב", רב שכונת גבעת משה בירושלים, דיין, פוסק, חבר עיריית ירושלים וחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס בכנסת ה-11. בנו השני של הרב עובדיה יוסף. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ ברשימת ש"ס, שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת, ונבחר במסגרתה לכנסת. היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. פעל למען תיקון חוק מיהו יהודי. בשנת 1988, בתום ארבע שנות כהונה כחבר בכנסת ה-11, הוצא מהרשימה.

הגאון רבי יהושע ישעיה נויבירט (תרפ"ז-תשע"ג): רב פוסק וראש ישיבה, תלמידו המובהק של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל ומחבר הספר הידוע "שמירת שבת כהלכתה" אשר התקבל בכל תפוצות ישראל. נודע במסירות נפשו המופלאה לזיכוי הרבים. לצד זיכוי הדורות בספרו הנודע "שמירת שבת כהלכתה", הקים ישיבות שונות, ועסק רבות בענייני צדקה וחסד.

הרב והח"כ יצחק חיים פרץ (נולד ב-תרצ"ח, 1938): רבה לשעבר של רעננה וחבר מועצת הרבנות הראשית. כיהן כיו"ר מפלגת ש"ס, וחבר הכנסת מטעמה ושר בממשלות ישראל. לאחר שהוסמך לרבנות, מונה בגיל 24 לרב העדה הספרדית של רעננה בשנת 1968, במקביל לרב שלמה מלץ שמונה לרב העדה האשכנזית; לאחר פטירתו של הרב מלץ בשנת 1997 המשיך לשמש כרבה היחיד של העיר. בשנת 1984 חיפשו מקימי ש"ס דמות שתוכל למשוך את ההמון הספרדי המסורתי ובנוסף תהווה גשר עם הציבור החרדי ליטאי, והרב פרץ נבחר לעמוד בראש התנועה. כיהן תחילה כשר ללא תיק. אחרי שלושה חודשים מונה לשר הפנים. כשר הפנים סירב לרשום גיורת רפורמית כיהודיה ועל רקע פרשיה זו וסירובו לפשרה התפטר מתפקידו בינואר 1987, חודש לפני חתימתו על ההקדשה כאן[!].

ח"כ מנחם פָּרוּשׁ (תרע"ו, 1916 – תש"ע, 2010): היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים. כיהן כחבר הכנסת משנת 1959 ועד 1994 (למעט הפסקה מנובמבר 1975 ועד מאי 1977 במהלך הכנסת השמינית), מטעם סיעות אגודת ישראל, חזית דתית תורתית ויהדות התורה. בכנסת התשיעית ובכנסת העשירית היה יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. היה סגן שר העבודה והרווחה בשנים 1984–1985, ובשנים 1990–1992.

ח"כ אברהם יוסף (מוניה) שפירא (תרפ"א, 1921 – תש"ס, 2000): היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל ויהדות התורה ואיש עסקים. האדמו"ר מגור בעל הלב שמחה ביקש מהרב אברהם יעקב פרידמן (השלישי) - האדמו"ר מסדיגורא שיאשר לו לשים את הרב שפירא, כנציג חסידות גור ברשימה הארצית של אגודת ישראל על אף היותו חסיד סדיגורא, ולעמוד בראשה. הוא נבחר לראשונה לכנסת ה-10 בשנת 1981, כהונתו נמשכה גם בכנסת ה-11, ולאחר הפסקה של קדנציה שב לכהן בכנסת ה-13 (1992–1996). לאורך כל שנות כהונתו בכנסת היה חבר ועדת הכספים, ובכנסת העשירית היה גם חבר בוועדת הכלכלה. כונה "המנכ"ל של המדינה".

ח"כ שמעון בן שלמה (נולד 1942): איש ציבור חרדי ישראלי, מייסד ומנהל מוסדות תורה "תורה ושלום" וחבר הכנסת מטעם ש"ס בכנסת ה-11. לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה הוצב, ברגע האחרון לפני סגירת הרשימות, במקום הרביעי ברשימת המפלגה כנציג "יהדות תימן". בכנסת כיהן בוועדת החוץ והביטחון וועדת העבודה והרווחה. כמה חודשים לאחר שנבחר לכנסת הסתכסך בן-שלמה עם יתר חברי הסיעה ומועצת החכמים של המפלגה, לאחר שלא מונה לסגן שר וטען כי יש במפלגה "אפליה כלפי התימנים". לקראת סוף הקדנציה פרש בן שלמה מהסיעה והפך לח"כ יחיד.

המחבר ח"כ יוסף תמיר (קְבֶנְצֶל) (1915 – 2009): היה עיתונאי, חבר הכנסת ופעיל איכות הסביבה. תמיר כונה "מר סביבה הישראלי" בזכות פועלו למען איכות הסביבה.

ירושלים-תל אביב, 1985. הוצאת אחיעבר.

423 עמ'. 24 ס"מ. מצב טוב מאוד.