דרכי משה - דרך הקודש ודרכי הקנינים, מאת הרב משה אביגדור עמיאל ראב"ד אנטוורפן ותל-אביב. ירושלים, תשנ"ט-תש"ס ...

דרכי משה - דרך הקודש ודרכי הקנינים, מאת הרב משה אביגדור עמיאל ראב"ד אנטוורפן ותל-אביב. ירושלים, תשנ"ט-תש"ס [1998-2000]. נדיר.

"דרכי משה" הוא ספרו הראשון של הרב משה אביגדור עמיאל. ספרו זה של הרב עמיאל יצא בשני כרכים: ״דרך הקודש״, ו״דרכי הקניינים״. ב״דרך הקודש״ עוסק הרב עמיאל בנושאים של דיני קדשים והפלאה (דיני נדרים, כלשון הפסוק: ״איש כי יפליא נדר״ [ספר ויקרא, כ״ז, ב]), וב״דרכי הקניינים״ הוא עוסק בנושאי הלכות ממונות, אישות ועבדות. החיבור כולו נכתב בתחילה המאה ה-20 בהיות הרב עמיאל רבה של קהילת ״שומרי הדת״ באנטוורפן, בלגיה. הספר עוסק בעיקרו בעיונים בדברי הראשונים ויישוב קושיות בדבריהם, ופחות בפסיקת הלכה למעשה.

ספר זה במהדורתו החדשה נדיר ואזל לגמרי ולא נראה במכירות פומביות.

הספר מתחלק לארבעה חלקים בארבעה כרכים. ערך והתקין לדפוס, הרב חיים מרקוביץ.

בהקדמה לספרו דרכי משה 'דרכה של תורה' מתעמת הרב עמיאל עם גישת הרפורמים.

הרב משה אביגדור עמיאל (תרמ"ב, 1882 – תש"ה, 1945): היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית. כיהן כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן, ולאחר מכן רבה הראשי של תל אביב. בגיל 13 עבר ללמוד בישיבת טלז אצל הרב אליעזר גורדון, הרב שמעון יהודה הכהן שקופ והרב יוסף יהודה לייב בלוך; עם הגעתו שובץ בכיתה גבוהה מגילו, בגלל כישרונו. לאחר שלוש שנים עבר ללמוד בישיבת בריסק אצל הרב חיים הלוי סולובייצ'יק, ולאחר שנה ל"קיבוץ" בווילנה אצל הרב חיים עוזר גרודזנסקי, שם למד שלוש וחצי שנים. שם, כשהיה בן 18, נסמך לרבנות על ידי הרב שלמה הכהן מווילנה, הרבנים מדווינסק מאיר שמחה הכהן (ה"אור שמח") והרב יוסף רוזין ("הרוגאצ'ובי"). בגיל 23, לאחר פטירת הרב פנחס רוזובסקי, מונה לרב בעיירה שווינציאן, והקים שם ישיבה שמנתה כמאה תלמידים. שמונה שנים אחר כך מונה לרב גרייבו (בגבול רוסיה–גרמניה), שם כיהן בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר דבריו בוועידה העולמית של המזרחי בתר"פ זומן לכהן כרב קהילת שומרי הדת באנטוורפן -בלגיה, תפקיד שבו כיהן בין השנים תר"פ–תרצ"ו. באנטוורפן הקים בית ספר דתי לאומי בשם 'תחכמוני', בית ספר לבנות, תלמוד תורה, ישיבה ועוד. לאחר פטירת הרב שלמה הכהן אהרונסון (תרצ"ה), רבה הראשי של תל אביב, הציע הרב יהודה ליב מימון שהרב עמיאל יקבל על עצמו את המשרה. ואכן בתרצ"ו, לאחר שנבחר בהצבעה שבה גבר על הרבנים יצחק אייזיק הלוי הרצוג ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, הגיע לכהן כרבה הראשי של תל אביב. בתל אביב הקים את ישיבת היישוב החדש הנקראת גם "ישיבת הרב עמיאל", את "רשת החינוך התלמודי", שהתמקדה בצורך בבעלי-בתים (ולא רק תלמידי חכמים), מפעל תורני בשם "כינוס סופרים" ומוסד "עזרת תורה" לתמיכה בתלמידי חכמים עולים.

ירושלים, תשנ"ט-תש"ס [1998-2000].