מנחת קנאות. ברלין, תרנ"ח [1898]. מהדורה יחידה. נדיר.

מנחת קנאות. ברלין, תרנ"ח [1898]. מהדורה יחידה. נדיר.

ספר מנחת קנאות אשר כתב רבינו יחיאל ב"ר שמואל איש פיסא נגד אגרת התנצלותו של ר' ידעיה הפניני. הוציאו לאור מתוך כתב יד מנטובה, החכם פרופ' דוד קויפמאן.

רבי ידעיה הפניני העריץ את הרמב"ם וגישתו הפילוסופית גם בתקופה שבה היו עדיין שנויים במחלוקת קשה. בעקבות חרם הרשב"א על לימוד פילוסופיה מתחת לגיל 25 חיבר את "כתב התנצלות" שלו, המלמד זכות על העיסוק בפילוסופיה.

רבי יחיאל ניסים דפיסא (1574-1507): עבד עשרים שנה במוסד הבנקאי של אביו, עד אשר נסגר. אז עבר ללימודי תרבות כללית וללימודי רבנות ובהמשך התמקד רק בלימודי קודש.

יחיאל נסים בהעתקת כתבים פילוסופיים ותאולוגיים, כמו הפירוש הגדול של אבו רשיד לחיבור "מטאפיזיקה" של אריסטו. יחיאל נסים נתן ביטוי לידענותו הרחבה בכתבים רבים ומגוונים, ובחיבורו המפורסם, "מנחת קנאות", הוא ניסה להוכיח כי לדת יש עליונות בלתי מעוררת על הפילוסופיה. כן, יחיאל ניסים עסק גם בנושאי הקבלה ובחכמת התלמוד, ובהקשר זה נודע בחיבורו הגדול על הוראות המשפט התלמודי המסדירות את הבעיות הכרוכות במתן ההלוואה בריבית בתחילתו של עידן הבנקאות המודרנית.

החכם דוד קאופמן (קויפמן; 1852, קויטין, מוראביה – 1899, קרלסבאד): היה מלומד יהודי יליד מוראביה, שהתפרסם כחוקר מדעי היהדות, כמרצה וכאספן. התיישב בהונגריה. משנת 1861 עד 1867 התחנך בגימנסיה בקרמזיר שבמזרח מוראביה, שבה למד תנ"ך וגמרא עם רבה של קויטין, יעקב בריל, ועם בנו נחמיה. ב-1867 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בברסלאו, ובמקביל למד באוניברסיטת העיר. כעבור כעשר שנים קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לייפציג. ב-1877 נסמך לרבנות. בטקס ההכתרה בבית המדרש לרבנים הוא הקריא מחיבורו על תולדות חייו של רבי יהודה הלוי. בשנה שלאחר מכן דחה הזמנה לשמש כמרצה בבית המדרש לרבנים בסינסינטי, ותחת זאת החליט ללמד היסטוריה, פילוסופיה של הדת ואמנות הדרשה (הומילטיקה) בבית המדרש לרבנים בבודפשט, שהוקם זמן קצר לפני כן (בשנת 1877). קאופמן כיהן כמרצה בסמינר בבודפשט עד מותו ב-1899. עד מהרה למד את השפה ההונגרית, ולימד במקביל גם יוונית וגרמנית במכינה של הסמינר.

ברלין, תרנ"ח [1898]. מהדורה יחידה. בהוצאת חברת "מקיצי נרדמים".

[15], 118 עמ'. 23.5 ס"מ. מצב טוב מאוד. כריכה חדשה נאה.