בידספיריט | קונטרס אחר כתלנו, מהמקובל הגאון

קונטרס אחר כתלנו, מהמקובל הגאון הרב שריה דבליצקי זצ”ל - יצא מיד לאחר שחרור הכותל המערבי. בני ברק, תשכ”ז [1967]. מהדורה יחידה. - קונטרס אחר כתלנו, עם דינים השייכים למצב החדש לאחר שחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים, דיני קריעה על העיר והמקדש וענינים השייכים לכותל המערבי, מאת הגאון רבי שריה דבליצקי זצ”ל. בהקדמתו כותב הרב דבליצקי דברי הודיה לה' על הניסים והנפלאות במלחמת ששת הימים:  ”שהפליא חסדו עלינו בימים אלה וגמלנו כל טוב והצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו שקמו עלינו לכלותינו על ידי ניסים ונפלאות גדולים ונוראים...”. בין ההלכות כותב הגר”ש דבליצקי בעניין הזהירות מלהכנס להר הבית:  ”צריך להזהר מאד ללכת לכותל המערבי רק בדרכים שהיו הולכים בהם כל הזמן... כי בקל יכול לפגוע ולהכנס בהר הבית... ועכשיו סדרה הממשלה את הדרך הישנה ע”י החומה ואין חשש”. בהמשך בעמ' ט' הוא כותב בעניין דיני הקריעה על ראיית ירושלים:  ”אין חייבים לקרוע כעת על ירושלים ... אבל אם תחזור העיר העתיקה להיות בין לאומית ח”ו, אז יחזור הדין שיצטרכו לקרוע ג”כ על ראיית ירושלים...”.  אך על הכריכה האחורית מופיעה הוספה ובה חזרתו בו מפסקו זה הפוטר מחיוב הקריעה בזמן הזה. כמו כן גם נוספה הערה בחותמת בעמ' ט: ”מחת”ס סי' רל”ד מוכח שכל זמן שהמקדש בחורבנו קורעין גם על ירושלים”. הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (תרפ”ו, 1926 – תשע”ח, 2018): היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק וסופר תורני פורה. ספריו עוסקים בתחומים מגוונים: הלכה, קבלה, דקדוק, דרשנות, ביוגרפיות, היסטוריה, נוסחאות תפילה ופיוטים. לאחר מלחמת ששת הימים ביקש לקבוע יום הודיה (ראה במאמרו הנודע ”קביעת יום הודיה לאחר מלחמת ששת הימים”), שיתבטא באמירת הלל ובקביעת סעודת מצווה אולם לבסוף חזר בו וציין שהדברים היו נכונים לשעתם (שומע ומוסיף, בני-ברק תשע”ז, עמ' כה). בני ברק, אסרו חג דשבועות, תשכ”ז [1967]. מהדורה יחידה. טו עמ', [1]. 24 ס”מ. מצב טוב, מעט כתמים, כריכת המעטפת מנותקת. קונטרס נדיר מאוד במהדורה יחידה בענייני הכותל המערבי שנכתב ויצא לאור מייד לאחר שחרורו ע”י הרב שריה דבליצקי.