בידספיריט | “מר איינשטיין אינו חוזר לגרמניה!”

“מר איינשטיין אינו חוזר לגרמניה!” - Die Brennessel - גיליון תעמולה נאצי מראשית שלטונו של היטלר - Die Brennessel - שבועון תעמולה של המפלגה הנאצית בהוצאת Franz Eher Nachf – בית ההוצאה המרכזי של המפלגה הנאצית. גיליון תעמולה נאצי מראשית שלטונו של היטלר: איינשטיין והיהודים מתוארים כאויבי גרמניה, לעג ל״שקרים״ על הנאצים, המרקסיזם והעיתונות החופשית כאויבי הרייך – מינכן, 29 במרץ 1933 – ימים ספורים לאחר חקיקת חוק ההסמכה ולפני החרם הארצי על יהודי גרמניה. שער הגיליון מבטא היטב את רגע המעבר אל המשטר החדש. תחת הכותרת “Ins neue Reich!” – “אל הרייך החדש!” נראים שני אנשי הכוחות הלאומניים־נאציים, האחד בקסדת פלדה והשני במדים חומים,   כשמאחוריהם מתנופף דגל צלב הקרס. השער הופיע שמונה ימים בלבד לאחר “יום פוטסדאם” ב־21 במרץ 1933, הטקס שבו ביקשו הנאצים להציג את שלטון היטלר כהמשך וכהתחדשות של המסורת הלאומית־פרוסית. בפתח הגיליון מופיע קטע הלועג לאלברט איינשטיין, המותקף הן כיהודי והן כאינטלקטואל שהתייצב נגד גרמניה הנאצית. איינשטיין, ששהה מחוץ לגרמניה בעת עליית היטלר לשלטון והודיע שלא ישוב אליה כל עוד המשטר החדש מתקיים, מותקף כאן באופן אישי. בראש עמוד שלם מופיעה הכותרת “EIN STEIN FÄLLT UNS VOM HERZEN!” – משחק מילים על שמו של איינשטיין, שמשמעותו בקירוב: “אבן יורדת לנו מהלב!”, ולאחריה ההכרזה: ״ילדים, הו כמה אנחנו ברי מזל. לא איינשטיין לא חוזר לגרמניה! אתם לא מאמינים לי?... הוא הבטיח זאת בעצמו... אנו מקווים שהמילה שמר איינשטיין השתמש בה כאן היא נכונה לחלוטין ולא רק יחסית...”. הקטע לועג להצהרתו כי לא ישוב לגרמניה כל עוד “המצב הנוכחי” בה נמשך, ומציג את עזיבתו לא כהפסד לגרמניה אלא כהקלה. בהמשך בגיליון מופיע קטע נוסף הלועג לאלברט איינשטיין - תחת הכותרת “Der Ehrenindianer” הוא מתואר בלעג כמי שלאחר שעזב את גרמניה יצא למסע השמצה נגדה: ״איינשטיין מסית לשנאה... אם יהודי יוצא למסע התפרעות נגד גרמניה ברחובות, עליו לקבל את העובדה שקוראים לו חזיר״, נכתב. בעמוד אחר מופיעה קריקטורה גדולה שכותרתה “Bei der marxistischen ‘Wiener Arbeiterzeitung’” – “במערכת ‘עיתון הפועלים הווינאי’ המרקסיסטי”, מציגה את עובדי העיתון כשהם חובשים מסכות גז בזמן הכנת גיליונותיו. הכיתוב מסביר כי העובדים “müssen die Angestellten Gasmasken tragen, um nicht an den gedruckten Lügen über das nationale Deutschland zu ersticken” – “נאלצים לחבוש מסכות גז כדי שלא להיחנק מן השקרים המודפסים על גרמניה הלאומית”. דיווחים ביקורתיים בעיתונות מחוץ לגרמניה אינם מוצגים כמידע שיש להתמודד עמו, אלא כ״שקרים״ המופצים בידי אויביה של גרמניה. אותו מנגנון מופיע גם בשיר “Pressedienst am Kunden” – “שירות עיתונות ללקוח”. גיבורו נקרא בשם היהודי הסטריאוטיפי “Itzig Kohn” (איציק כהן), והוא מתואר כשהוא יושב וכותב דיווחים על מעשי הנאצים. בין היתר מופיעות המילים “Nazis massakrieren” – “הנאצים מבצעים מעשי טבח” – כחלק מן הלעג לדיווחים על האלימות הנאצית. הטקסט קושר אותו ל־Centralverein היהודי ומציג את הידיעות על אלימות, מצוקה ורצח כתוצר של מנגנון תעמולה יהודי. כבר בשבועות הראשונים לשלטון הנאצי התרחשו ברחבי גרמניה מעצרים, הכאות ופעולות טרור נגד מתנגדים פוליטיים ויהודים, ואילו השבועון מלמד את קוראיו לראות בדיווחים על כך המצאה יהודית עוינת. גם ארצות הברית משמשת מטרה ללעג בגיליון: בקריקטורה “Der betrügerische Bankier in den U.S.A.” מוצג בנקאי הנעצר בניו יורק ומוחה כי אלו ”ממש תנאים גרמניים”, בניסיון להציג את הביקורת האמריקאית על הדיכוי בגרמניה כצביעות. קריקטורה נוספת מציגה את מינכן זרועה בגופות וטוענת כי כך הייתה נראית העיר אילו בוצעה פקודת הירי של השר שטיצל – הצגה של הנאצים כקורבנות האלימות בתקופת ויימאר. כמו״כ הגיליון תוקף גם את מפלגת המרכז הקתולית ואת הוותיקן. חשיבותו של הגיליון נעוצה במיוחד בתאריך ובצירוף המסרים המופיעים בו. אין זה כתב תעמולה מתקופה שבה הדיקטטורה הנאצית כבר הייתה עובדה ותיקה, אלא גיליון מן השבועות שבהם היא נבנתה בפועל. בין דפיו ניתן לראות כיצד הסאטירה משרתת את התעמולה הנאצית הנאצית וכבר במרץ 1933 יוצרת תמונת עולם שלמה: היטלר והתנועה הנאצית מייצגים את “הרייך החדש”; איינשטיין והיהודים מוצגים כמכפישי גרמניה; דיווחים על אלימות נאצית הופכים ל״שקרים״; העיתונות המרקסיסטית מוצגת כמפעל להפצת כזבים; ומתנגדי הנאצים מן הסדר הפוליטי הישן הופכים למושא ללעג. הגיליון נדפס בנקודת זמן מכרעת: היטלר כיהן כקנצלר פחות מחודשיים, שריפת הרייכסטאג והדיכוי שבא בעקבותיה כבר התרחשו, וב־23 במרץ התקבל חוק ההסמכה שהעניק לממשלתו סמכויות חקיקה דיקטטוריות. שלושה ימים לאחר הופעת הגיליון, ב־1 באפריל, נערך החרם הארצי על עסקים יהודיים. Die Brennessel נוסד בינואר 1931 כשבועון הסאטירי של התנועה הנאצית. מקורות בני התקופה מתארים את הקמתו כמענה נאצי לכתבי העת הסאטיריים של יריבי המפלגה, תוך אימוץ מכוון של המראה הגרפי של Simplicissimus. הוא פורסם בידי Franz Eher Nachf - ההוצאה המרכזית של ה־NSDAP, וב־1933 עמד בראש המערכת Wilhelm Weiß. לצד תעמולה עצמית נאצית פרסם השבועון דרך קבע התקפות נגד יהודים, מרקסיסטים, הבולשביזם ורפובליקת ויימאר. הוא המשיך להופיע עד 1938.  [10] עמ׳. גיליון שלם. 39 ס״מ. מצב טוב.