בידספיריט | הגדה לא מסורתית - חוות

הגדה לא מסורתית - חוות הנוער הציוני. ירושלים תשי״ב - הגדה לא מסורתית חוות הנוער הציוני ע”ש ד”ר ישראל גולדשטיין – קטעים מקוריים העוסקים בשואה, ההעפלה, מלחמת העצמאות ושחרור ירושלים – כתוב ומצויר בידי מאיר ז.; גלופות: פיקובסקי; דפוס ”גשר”, ירושלים תשי”ב [1952]. בפתח ההגדה הקדשה מחוות הנוער הציוני למשפ׳ שורץ. הגדה ארץ־ישראלית לא מסורתית שנוצרה בחוות הנוער הציוני בירושלים, ומשלבת את סיפור יציאת מצרים עם פרקי התקומה היהודית של הדור האחרון – השואה, ההעפלה, העלייה לארץ, מלחמת העצמאות ושחרור ירושלים. לצד קטעים מן ההגדה המסורתית נדפסו בה טקסטים מקוריים ואיורים רבים, ההופכים את יציאת מצרים מדגם היסטורי קדום לסיפור הגאולה הלאומית של דור תש”ח. בפתיחת ההגדה מוצג חג הפסח כחג בעל רבדים היסטוריים שהצטברו זה על גבי זה: חג האביב הקדום, פסח מצרים ופסח של דורות ישראל. בולט במיוחד העיבוד ל”ויהי בחצי הלילה”, שבו ליל יציאת מצרים מוחלף בליל הקרב על ירושלים במלחמת העצמאות. ירושלים מתוארת כשהיא נתונה במצור, הדרך מן השפלה חסומה והמזון הולך ואוזל: ״ירושלים בירת ישראל הנצחית נמצאת במצור כבד. הדרך מהשפלה חסומה, מלאי המזון בעיר הולך וחסר. נעשים מאמצים לפרוץ את המצור ולשחרר את הבירה. באותם הימים החליטו יחידות ההגנה לטהר את ירושלים החדשה מכחות האויב. כמטרה ראשונה צויינה שכונתנו...״ -  יחידות ההגנה יוצאות לטהר את ירושלים החדשה מכוחות האויב, ובסיום מתואר רגע ההכרעה: ”הגורל נחרץ בליל פסח. שכונת קטמון שוחררה על ידי ההגנה”. פרק מקורי אחר מעבד את סיפור יציאת מצרים למשל ציוני. משה היוצא מבית פרעה ופוגש בעבד העברי המוכה מוצג כמי שמגלה מחדש את השתייכותו לעמו; הכאת המצרי ובריחתו למדבר נעשות נקודת המוצא להתעוררותו הלאומית. הדברים מסתיימים בקביעה כי אין די בחירותו של היחיד: עליו ”להלחם מלחמת הצדק בלי הרף, עד שהגיעה שעתו להיות גואל לעמו ומורה צדק לבני אדם”.  אחד הקטעים המעניינים בהגדה מחבר במפורש בין יציאת מצרים לבין גורל יהודי אירופה: ”בצאת ישראל ממצרים, בית יעקב ממשעבדיו”, ולאחר מכן – ”היום ראה וינס, הדרך יסוב לאחור. ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן”. בהמשך מתוארות גלויות ישראל המתעוררות לשוב לארץ, והיציאה מן הגלות מוצגת כהמשך ישיר של יציאת מצרים. פרק נוסף, שכותרתו ”עבדים היינו – עתה בני חורין”, מעביר את מוקד ההגדה אל השואה והתקומה. מול זיכרון השעבוד הקדום מוצבים ”ימי הדמים” של הדור האחרון, ולאחריהם העלייה, ההעפלה והמאבק לעצמאות. כך הופכת ההגדה את הנוסחה המסורתית ”בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים” לחוויה היסטורית ממשית של בני הדור שזה עתה עברו חורבן, נדודים ומלחמה והגיעו למדינת ישראל. גם הקטע של ”בכל דור ודור” מתפרש בהקשר העכשווי: ”חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים” לצד דימויים של בניין הארץ, עבודה חקלאית והתיישבות, ואילו עמודי ההגדה האחרים משלבים מוטיבים של שיבולים, כרמים, חלוצים, עולים ושיירות. האיורים והטיפוגרפיה הינם חלק מן המסר: סמלי הסדר המסורתיים מוצבים לצד נופי הארץ והעבודה החלוצית, והעבר המקראי וההווה הישראלי מופיעים כרצף אחד.  הגדה אופיינית ומרשימה לתרבות החגים שהתפתחה בתנועות הנוער ובהתיישבות העובדת בראשית המדינה – יצירה שבה נוסח הסדר משמש מסגרת לסיפור חדש של חורבן ותקומה, עלייה, התיישבות וריבונות יהודית בארץ ישראל. [32] עמ׳. מעטפת מאוירת. עותק ספרייה לשעבר. דפים מנותקים קלות מסיכות ההידוק במרכז. מצב טוב מאד.