בידספיריט | ״חיינו״ - גיליון חלוצי נדיר

״חיינו״ - גיליון חלוצי נדיר שראה אור בטריפולי בשלהי מלחמת העולם השנייה - התייחסויות נרחבות להשמדת יהודי אירופה - ”חיינו – ילקוט אדר שנת תש”ה” – ארגון בן יהודה, תנועת החלוץ, טריפולי. בהשתתפות הוועד המקומי של הקרן הקיימת לישראל. גיליון ציוני־חלוצי נדיר שראה אור בטריפולי בשלהי מלחמת העולם השנייה, ובו התייחסויות נרחבות להשמדת יהודי אירופה, לניצולים ולדרישה להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל.  אדר תש”ה [1945]. דפוס לא ראפידה - טריפולי. עברית ואיטלקית.  גיליון נדיר של ”חיינו”, ביטאון תנועות ”בן יהודה” ו”החלוץ” בטריפולי, שראה אור במסגרת הפעילות הציונית שהתחדשה בלוב לאחר שחרורה מן השלטון האיטלקי־פשיסטי, ועוסק ברובו בתוצאה הנוראה של השמדת יהדות אירופה. הירחון החל להופיע בטריפולי באביב 1944 ופורסם בעברית, באיטלקית ובערבית־יהודית; הוא שימש להפצת הרעיון החלוצי בקרב צעירי הקהילה ועסק בהכשרה לקראת עלייה, בחיי החלוצים בארץ ישראל ובפעילות הציונית המקומית. הגיליון שלפנינו עומד במובהק בסימן ”שבוע האבל הלאומי” על חורבן יהדות אירופה. בעמוד השער מופיע קטע המתאר את הידיעות שהגיעו על ההשמדה: ”צלמות הקיפונו מכל עבר... אבל עם ישראל השכול מבניו הנטרפים בצפורני האויב העריץ אשר החמלה והרחמים לא מצאו מקום בלבו”. בהמשך נזכרים ”אחינו המעונים, הנחנקים והנשרפים על לא עוון; אוי נשים רחמניות; בחורות עדינות, תינוקות חפים מפשע; אוי גופות קדושים המתבוססים בנהרי דמכם ומתגלגלים בעפר חוצות”. הדברים מסתיימים בפנייה אל הניצולים להתחזק ולבנות חיים חדשים בארץ ישראל: ”אל בני, אל ספוד... הלא תפקחו הפעם את עיניכם לראות כי כל עוד מפוזרים הנכם בין העמים צפויים אתם לגורל אבותיכם... לכן עורו וחפשו לכם דרך... לחיים יהודים חופשיים בתוך מולדת עברית חופשית”. במאמר הפותח את הגיליון - תחת הכותרת ״נוכח קברות אחים״ מופיעה קינה על הגולה העקובה מדם: ״קשה עלינו הדיבור, קשה לבכות, קשה להאנח, קשה מאוד... נעלה את זכר הקדושים בשכבנו ובקומנו...״. לאחריו כתבה המדווחת על 35 מהנדסים יהודים אשר פוצצו בית חרושת גרמני בפולין. מקום נרחב מוקדש גם לנעשה בקרב יהדות טריפולי לזכרון השואה. תחת הכותרת ”יהודי טריפולי ביום האבל: התזכיר לממשלה” מתוארת אספה בבתי הכנסת שבה הובעה השתתפות הקהילה באבל על ”ההשמדה העצומה של היהודים הנרדפים באירופה”. מן האבל עוברים הכותבים לדרישה מדינית: פנייה למנהיגי בעלות הברית בבקשה ”שבאספות הבאות בהן יושמו היסודות של הסדר העולמי החדש, תתקבל למען השאלה היהודית בת אלפים... למען פתרונה השלם בארץ ישראל, ארץ אבותינו, בכדי להציל האומה העברית מרדיפות ומהשמדות חדשות ולהבטיח לה קיום חפשי ושלו בחבר האומות התרבותיות”. קטע נוסף, ”מתוך דברים שנאמרו בבית הקברות”, מתאר את שבוע התענית והאבל בחודש ניסן ואת החשש לגורל יהודי אירופה בשעה ש”האומות בדיוּנים הקרובים לבוא” יקבעו את סדר העולם שלאחר המלחמה. הכותב פונה אל הציבור שלא להסתפק באבל ובתפילה, אלא ”לתת יד מלאה לכל מפעל למען הגאולה ולמען הארץ”, ולפעול למען האפשרות של שיבת העם היהודי לארצו. המאמר האיטלקי הפותח מצדה השני של החוברת, Ricostruire sulle rovine – ”לבנות מחדש על החורבות”, קושר אף הוא במישרין בין האבל על השואה לבין המפעל הציוני. הוא מספר כי יהודי העולם החופשי, ובהם יהודי ברית המועצות, קיימו שבוע אבל ויום צום, וכי גם יהודי טריפולי השתתפו בו ונזכרו ”בזוועות מעשי הטבח” ובצורך הדחוף למנוע את הישנותם ולהציל את הניצולים. בהמשך החוברת נאמר כי אין לתת מנוחה ”עד אשר קרבנם לא יהיה פורה, עד אשר הניצחון לא יושלם, עד אשר לא ייבנה עולם חדש, עד אשר האומה היהודית לא תוקם מחדש”. במאמר L'ORA DELLA GHEULLÀ – ”שעת הגאולה” נקראים הקוראים להתעורר ולפעול, מתוך תחושה שהכרעה היסטורית קרובה: ”אחים, התעוררו... זה הרגע לפעול!”. הכותב מציג שתי דרכי פעולה – סיוע ממשי למפעל למען ”הגאולה וארץ ישראל”, ותפילה כי מנהיגי המעצמות יסייעו לעם היהודי לקבל את ארצו. הכותב מזכיר את אמריקה, אנגליה ורוסיה ומבקש כי בוועידה העולמית העתידה להתכנס תתקבל ”החלטה סופית לטובה” עבור עם ישראל. בסיום נשמעת זעקת הנרצחים: דמם של מיליוני המתים דורש צדק והצלה לשארית הפליטה, והמאמר נחתם בקריאה: ”השיבנו אל ארצנו והשב לנו את ארצנו”. בחוברת מובאים גם שני סיפורים על יהודים ששירתו בצבאות בעלות הברית ונפלו במלחמה. האחד מוקדש ל־35 מתנדבים יהודים מארץ ישראל שנהרגו בטביעת האונייה ”ארינפורה” (Erinpura) בדרכם למלטה בשנת 1943; מסופר על שירותם במסגרת פלוגות ההובלה של הצבא הבריטי ועל קבורתם בים. השני, תחת הכותרת ”כבני עברות ישים העולם על עמכם”, מביא את דבריו האחרונים של אברהם איינר, מ”הנוער הציוני הדתי”, שנפצע אנושות בעת שירותו בצבא הבריטי. לדבריו: ”לעולם לא נכנע ולא נמסור עצמנו בידי האויב... אבל אתם שנשארתם מיליוני חפים מפשע, העם היהודי יכול לעולם ועד לראות ויחזה בעיניו כיצד ימחו מעל פני האדמה הגרמנים הפושעים...”. הגיליון כולל גם מדור ”חודש אדר”, ובו ציוני דרך מן ההיסטוריה הציונית והיישובית, בהם מות יוסף טרומפלדור בתל חי, הולדת משה רבנו, מותו של משה מונטיפיורי, ייסוד דגניה, ייסוד חניתה, פתיחת נמל תל אביב לתנועת אוניות ונציגות הציונות בפני ועידת השלום בשנת 1919. ”חיינו” היה חלק ממפעל התחייה העברית־ציונית שהתפתח בקרב יהודי טריפולי בשנות המלחמה. ארגון ”בן יהודה” ותנועת ”החלוץ” עסקו בחינוך עברי ובהכשרת צעירים לעלייה ולהתיישבות בארץ ישראל; במסגרת זו הוקמה גם הכשרה חקלאית שבה חיו צעירי ”החלוץ” ועבדו בחקלאות כהכנה לחיים בארץ.  [20] עמ׳. 18 ס״מ. כתמים קלים. מצב טוב.