בידספיריט | משימות המפלגה הקומוניסטית של בלגיה

משימות המפלגה הקומוניסטית של בלגיה בערב הקרבות המכריעים לשחרור המדינה - מסמך רשמי - תכנית הפעולה למיגור הכובש הנאצי בבלגיה - Les tâches du Parti Communiste de Belgique à la Veille des Combats décisifs pour la libération du Pays (Résolution du Comité Central) - משימות המפלגה הקומוניסטית של בלגיה בערב הקרבות המכריעים לשחרור המדינה (החלטת הוועד המרכזי) - תכנית הפעולה של המפלגה הקומוניסטית הבלגית לקראת תבוסתה של גרמניה הנאצית. אביב 1944. נדיר ביותר. ״ בשלב מכריע זה של המלחמה, על כל העמים להכניס את כוחותיהם לקרב כדי להבטיח את הניצחון ולמחוץ את ההיטלריזם בהקדם האפשרי. תנאי השחרור ותאריך השחרור, כמו גם גורלה העתידי של בלגיה, תלויים מעל הכל בפעולה נחושה של עמנו עצמו. הדוגמה של קורסיקה ויוגוסלביה מוכיחה שפעולה מזוינת של פטריוטים במדינות כפופות היא הערובה הבטוחה ביותר לשחרורם המהיר ולשיקום עצמאותם. אם אוכלוסייתנו, בעקבות עצתם המבישה של אופורטוניסטים מסוימים, תישאר צופה פסיבי בקרבות הקרובים, הצבא הגרמני ינצל זאת כדי להיאחז בשטח המדינה, לטבוח בפטריוטים ולהשמיד, במהלך נסיגתו, את כל מה שלא נהרס על ידי הלחימה וההפצצות. כדי שבלגיה תכבד את עצמאותה המלאה על ידי כל המעצמות ותבטיח את הזכות לקבוע את גורלה בחופשיות, על העם להשתתף באופן פעיל במלחמה ולזרז את שחרור המדינה באמצעות התקוממות לאומית. לנוכח צורך הכרחי זה, חוסר מעש שקול לעריקה...״. תכנית הפעולה המפורטת של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הבלגית (PCB), אשר הופצה במהלך ימי הכיבוש הנאצי המאוחרים בבלגיה לקראת שחרורה בשנת 1944. הטקסט מציג ניתוח אידיאולוגי-אסטרטגי ומפרט את סעיפי הפעולה המבצעיים של המפלגה לקראת התקוממות לאומית ומאבק מזוין נגד כוחות הכיבוש. בחלק הראשון מובא ניתוח של המצב הבינלאומי, תוך הדגשת מכות המחץ שספגה גרמניה מהצבא الأדום והמפלה הנאצית בצפון אפריקה ובאיטליה, לצד קריאה להקמת ”חזית שנייה” במערב אירופה. בהמשך מזהיר המסמך מפני פסיביות והמתנה, וטוען על בסיס הניסיון מקורסיקה ויוגוסלביה כי רק מאבק פעיל של האוכלוסייה יבטיח את עצמאות בלגיה: ״על מנת להתכונן למרד הלאומי ולהבטיח את הצלחתו, על המפלגה, מרגע זה ואילך, להציב את חיזוק המאבק המזוין נגד הכובש במרכז פעילותה. תנועת הפרטיזנים, שנוצרה ביוזמת המפלגה אך כיום כוללת לוחמים השייכים לנטיות הפטריוטיות המגוונות ביותר, הסבה אבדות קשות לאויב״. בחלק המבצעי הנחיות ברורות לגיוס המוני של הציבור לפגיעה במאמץ המלחמתי הגרמני, כולל תפיסת מחסני נשק, השבתת תחבורה וייצור מלחמתי, והשתלטות על המנהל המקומי. כמו כן נקראים העובדים להפוך את השביתות במפעלים למאבק מזוין ולהקים מיליציות פטריוטיות. המסמך גם קורא להגביר את פעולות הגרילה נגד הנאצים ומשתפי הפעולה. כמו״כ מודגש הצורך הבוער בהקמת יחידות פרטיזנים בתוך המפעלים כדי להגן על ציבור העובדים מפני הדיכוי הנאצי ולהוות את הגרעין למיליציות הפועלים העתידיות. לצד זאת, ישנה קריאה להתחמשות מהירה באמצעות תפיסת נשק של האויב, איתור מחסני תחמושת גרמניים ופתיחת סליקים מוכמנים של ארגונים שנמנעו מלהשתתף במאבק המזוין. המסמך מתייחס בהרחבה גם להגברת ההתנגדות לגיוס הכפוי לעבודה בגרמניה, וקורא לארגון הצעירים המתחבאים במסגרת ועדים מיוחדים של ”חזית העצמאות” כדי לשלבם במערכה האקטיבית. דגש מיוחד מושם על מרכזיותו של הנוער במאבק ועל חיזוק ארגון הנוער העובד (J.G.S.) תוך איחוד כוחות עם הנוער הנוצרי וארגוני הספורט בחזית פטריוטית אחת. כמו״כ מודגשת חשיבות האחדות ואחוות הלוחמים בין הפועלים הקומוניסטים, הסוציאליסטים והאיגודים המקצועיים, תוך הוקעת גורמים המנסים לפלג את המחנה, ומסיים בקריאה נחרצת להגברת ההתנגדות בכל החזיתות ולהבטחת נחישות המעמד העובד בקרבות המכריעים לשחרור המדינה. וכן מזהיר המסמך את משתפי הפעולה עם הנאצים: ״בתקופה בה המדינה מאמצת את כוחותיה כדי להיפטר מהמדכא ההיטלראי, כל שיתוף פעולה עם האויב, בין אם פוליטי, מנהלי או כלכלי, הוא מפלצתי במיוחד. המפלגה הקומוניסטית תגנה ללא הרף משתפי פעולה מכל הדרגות ותדרוש את עונשם ...״. בהמשך נקראת האוכלוסייה החקלאית להצטרף למאבק באמצעות חבלה באספקת המזון לגרמנים והקמת ועדי הגנה כפריים, וכן לשילוב נרחב של נשים במאבק ובסיוע למשפחות עצורים וסרבני גיוס. המסמך מדגיש את הצורך באיחוד כלל הכוחות הפטריוטיים במסגרת ”חזית העצמאות” (F.I.), בתיאום הוועדים הצבאיים ובהרחבת הסיוע לנפגעי הטרור הנאצי. לצד תמיכה בממשלה הבלגית הגולה בלונדון ובמאבקה בפשיזם, נמתחת עליה ביקורת בשל אי־אספקת נשק למחתרת. הכרוז קורא לחיזוק המפלגה הקומוניסטית, לגיוס חברים ומפקדים חדשים לקראת שחרור בלגיה, ומוקיע את התעמולה הנאצית בדבר ”הסכנה הבולשביקית” ואת הגורמים הבלגיים שנמנעו מפעולה נגד הכובש. הוא חותם בקריאה לאחדות לאומית מלאה, להשבת העצמאות והדמוקרטיה ולענישת הבוגדים ומשתפי הפעולה עם הנאצים. בפתח המסמך נכתב כי יש להערך ”לפני נחיתת בעלות הברית או תוך ניצולה” (avant le débarquement des Alliés), מה שמעיד על כך שהמסמך נכתב והופץ בטרם החלה הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944. מכאן שהכרוז הודפס ככל הנראה באביב של שנת 1944, סביב חודש מאי או תחילת יוני, כחלק מן ההיערכות המחתרתית והפוליטית של המפלגה לקראת פתיחת החזית השנייה במערב אירופה ולקראת שחרורה העתידי של בלגיה מעול הכיבוש הנאצי. בפועל על בסיס הנחיות אלו המפלגה הקומוניסטית הבלגית (PCB), הקימה זרוע מבצעית בשם ”הפרטיזנים המזוינים” (PA) שמנתה כ-13,000 לוחמים וביצעה חיסולים ממוקדים של משתפי פעולה ותקיפות פתע נגד כוחות הכיבוש. בתחום החבלה, תאי המחתרת פוצצו מסילות ברזל, גשרים וקווי תקשורת, ושיבשו באופן קריטי את שינוע כוחות הוורמאכט אל החזית בקיץ 1944. במקביל, באמצעות ארגון הגג ”חזית העצמאות” (F.I.),