בידספיריט | צו האריזציה של רכוש יהודי

צו האריזציה של רכוש יהודי על ידי ממשל הרייכספרוטקטור בבוהמיה ומוראביה - פראג, 21 ביוני 1939 - Arisierungsverordnung jüdischen Eigentums Regelung für das Protektorat - צו אריזציה של רכוש יהודי – תקנה עבור הפרוטקטורט (בוהמיה ומוראביה), על ידי ממשל הרייכספרוטקטור בבוהמיה ומוראביה (Reichsprotektor in Böhmen und Mähren). פראג, 21 ביוני 1939. הדפסה במכונת כתיבה של ”צו האריזציה” (Arisierungsverordnung) המנשל את יהודי הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה מרכושם, מנכסיהם ומעסקיהם. שריד היסטורי נדיר ממשרדי האס אס הנאצי טרם פרסומו בקרב האוכלוסייה היהודית. לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה וחלוקתה במרץ 1939, הוקם הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה תחת שליטה נאצית ישירה בראשות הרייכספרוטקטור קונסטנטין פון נויראט (ובהמשך ריינהרד היידריך).  לפנינו נוסח הצו כפי שהוקלד במשרדי האס אס טרם פרסומו בקרב האוכלוסייה היהודית. סעיפי הצו המופיעים במסמך מפרטים את מנגנון הנישול הכלכלי הקפדני: הצו אוסר על יהודים, חברות בבעלות יהודית ותאגידים יהודיים לבצע כל עסקה, מכירה, חכירה או העברה של מקרקעין, זכויות בנכסים, מניות, ניירות ערך או עסקים מסחריים – אלא באישור מיוחד בכתב מטעמו של הרייכספרוטקטור. כל עסקה שנעשית ללא אישור כזה נקבעת כבטלה ומבוטלת מבחינה משפטית. הצו מחייב את כל היהודים והתאגידים היהודיים לרשום ולדווח לרשויות עד ל-31 ביולי 1939 על כל קרקע חקלאית או שטחי יער שבבעלותם או בחכירתם. וכן הוא אוסר באופן מוחלט על יהודים לרכוש מקרקעין, זכויות בנכסים, זכויות בשותפויות עסקיות או ניירות ערך חדשים. בהמשך מופיעה החובה על היהודים להצהיר ולדווח לבנק הלאומי על כל חפצי ערך, זהב, פלטינה, כסף, אבנים יקרות ופנינים שבבעלותם, ואוסר עליהם למכור או למשכן אותם. כמו כן, חל איסור דומה על מכירה או מישכון של יצירות אמנות ותכשיטים בשווי העולה על 10,000 כתרים צ'כיים (K). לצורך החרמת הרכוש והאריזציה בפרוטקטורט הוגדר כאן מי הוא ״יהודי” לענין זה על פי הקריטריונים של חוקי נירנברג - אדם בעל לפחות שלושה סבים/סבתות יהודים נחשב ליהודי מלא (Volljude). לענין זה נקבע כי ”בן תערובת” (Mischling) בעל שני סבים יהודים נחשב ליהודי מן המניין: אם השתייך לקהילה היהודית ב-15 בספטמבר 1935 (או הצטרף אליה מאוחר יותר), אם היה נשוי ליהודי/ה בתאריך זה, אם נולד מנישואים יהודיים שנערכו לאחר תאריך זה, או אם נולד כתוצאה מרומן מחוץ לנישואים לאחר 31 ביולי 1936. וכן לענין זה הוגדר מהו ״עסק יהודי״ - אף עסקו של לא יהודי שנתון תחת השפעה מכרעת של יהודי נחשב ליהודי לענין זה.   על פי התקנות הרייכספרוטקטור הוסמך למנות מטעמו נאמנים בלעדיים לניהול, תפיסה ופירוק של נכסים ועסקים יהודיים. הנאמנים כפופים אך ורק להוראותיו, והוא מוסמך להדיח נאמנים קודמים. כל הפרה או ניסיון מעקף של הצו מהווים עבירה פלילית הצפויה למאסר, קנסות כבדים והחרמה מלאה של הרכוש המעורב, כאשר השיפוט ייעשה אך ורק בבתי משפט גרמניים על פי דיני העונשין של הרייך. הצו נכנס לתוקף ביום פרסומו בעיתון הפראגי ”Der neue Tag”, תוך החלת סעיפיו המרכזיים למפרע החל מ-15 במרץ 1939, יום הכיבוש הנאצי. החלה רטרואקטיבית זו מבטלת כל עסקת נכסים או הברחת רכוש שביצעו יהודים בתקופת הביניים ללא אישור רשמי, והסמכות לאשר או לדחות עסקאות אלו הועברה לידי מפקחי המחוזות (Oberlandräten) כחלק ממערכת בירוקרטית מבוזרת. זהו הנוסח שהוכן במשרדי הנהלת האס אס הנאצי לקראת פרסומו בקרב האוכלוסייה היהודית. צו האריזציה של הרייכספרוטקטור מ-21 ביוני 1939 היה אבן דרך קריטית בתהליך ההשמדה הכלכלית של יהדות צ'כוסלובקיה. עם הקמת ”הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה” במרץ 1939, המוציאים לפועל של המדיניות הנאצית ביקשו להכפיף את הכלכלה הצ'כית המפותחת לצרכי הרייך השלישי ולהעביר נכסים, מפעלים וקרקעות מבעלות יהודית לידיים ”אריות”. הצו עיגן מנגנון משפטי מרוכז ומורכב, אשר קעקע מן היסוד את כל זכויות הקניין של הקהילה היהודית. מעבר למכה האנושה שספגו אלפי עסקים ומשפחות יהודיות, הנישול הכלכלי השיטתי והפרדת היהודים מהמרחב הכלכלי הכללי היוו את התשתית המנהלית והחברתית שסללה את הדרך לריכוזם בגטו טרזינשטאט ולשיגורם המאוחר יותר למחנות ההשמדה במזרח. [4] עמודים. חורי תיוק. מצב טוב.