בידספיריט | גיליון העיתון האנטישמי דר שטירמר

גיליון העיתון האנטישמי דר שטירמר - אוגוסט 1944 - המכריז ״גרמניה נוקטה לחלוטין מיהודים״ - גיליון עיתון התעמולה הנאצי האנטישמי ”דר שטירמר” (Der Stürmer) מיום 24 באוגוסט 1944.  השלב במלחמת העולם בו מכריז הגיליון כי ״גרמניה טוהרה לחלוטין מיהודים״. בגיליון זה מופיע מאמר ארוך המתאר מה היה קורה אילולי נוקתה לחלוטין מיהודים בשנות המלחמה, כאשר השמדת היהודים השיטתית מוצגת כתועלת וכ״אמצעי זהירות״ בו נקט הנאציזם לשמור על גרמניה. כמו כן מופיעים תצלומים של יהודי הגטו בטענה כי צורת פניהם מוכיחה את טענת המלומד שמוצא האדם מהקוף, ועוד. כותרת הגיליון Garant des Sieges (”הערב לניצחון”). הגיליון מכריז על ניקוי מוחלט של היהודים מגרמניה, ובכתבת השער הוא מאריך לתאר מה היה קורה אילו היו נשארים היהודים בגרמניה. האיור המרכזי מציג אביר גרמני מנצח אוחז בחרב ובדגל הנאצי, לצד השילוט Die Treue ist der Sieg (”הנאמנות היא הניצחון”) תחתיו נראות גולגלות חבושות בכובעים עם מגן דוד - איור שנועד לבטא את הניצחון הגרמני על היהדות הבינלאומית. לצד הקריקטורה מופיעה כתבת השער האנטישמית כאשר הגיליון מכריז על חיסולם המוחלט של היהודים בגרמניה: ״המולדת כיום שונה לחלוטין מזו של 1918. גרמניה שוחררה כמעט מיהודים. רק מי שיודע בדיוק את הנסיבות שהובילו לקריסת הרייך לפני למעלה מ-25 שנה יכול להבין באמת מה המשמעות של טיהור המולדת הגרמנית עבור הציבור הרחב...״ (ההדגשה במקור). העיתון ממשיך ומתאר מה היה קורה בגרמניה אילולי הנאציזם: ״אם יהודים היום, כמו ב-1918, היו שולטים בחקלאות הגרמנית ובכל שוק המזון! יהודים היו אוגרים מזון המיועד לעם בתאגידים גדולים! יהודים היו מתעשרים באמצעות רווחים אדירים! יהודים היו אפילו מוכרים את האספקה ​​שלנו למדינות אויב, בדיוק כפי שקרה ב-1918, ומרוויחים מיליארדים נוספים מהרעב של העם הגרמני! כך היו הדברים נראים היום בנוגע לאספקת המזון של העם הגרמני אלמלא נקט הנאציזם באמצעי זהירות... מה היה קורה אילו ”מומחים פיננסיים” יהודים היו אחראים על מדיניות המס הגרמנית? מאות ואלפי מרוויחי מלחמה היו צצים כמו פטריות, בדיוק כמו ב-1918! הם היו המרוויחים מהמלחמה, מרוויחים ומרוויחים משפיכות הדמים! הם היו תופסים את עושר האומה, בעוד שהמוני העם היו קורסים תחת נטל מערכת המס הלא צודקת. כך היו נראים מצבי הכספים של הרייך כיום, אלמלא נקט הנאציזם באמצעי זהירות...״. העיתון ממשיך ומתאר מה היה קורה אם גרמניה לא היתה מנקה עצמה מיהודים - ״יהודים כבר היו מרעילים ומשחיתים את מצב הרוח של עמנו עד כדי כך שהוא היה בשל לתוכניות ההשמדה של אויבינו...״, עוד נכתב: ״הדוגמאות שהובאו מוכיחות את המשמעות העצומה של המדיניות האנטי-יהודית של הרייך. הן גם מדגימות שהפתרון לשאלה היהודית לא היה רק ​​עניין פוליטי, אלא גם עניין צבאי בעל היקף נרחב ביותר. במלחמת העולם הראשונה נאלצנו להילחם נגד שתי קבוצות אויב: האויב החיצוני והאויב הפנימי. האויבים החיצוניים לא יכלו להביס אותנו. רק האויב הפנימי, היהודי, הצליח! ההיסטוריה קבעה באופן חד משמעי שהרייך של 1918 לא נהרס על ידי אויבינו בחזית, אלא נפל קורבן לדקירות בגב מצד היהודים בתוך הרייך...״, ומסכם: ״פתרון השאלה היהודית יצר אפוא את התנאים לניצחון הוורמאכט שלנו בחזית״. לכל אורכו של הגיליון דברי הסתה פרועים נגד היהודים. באחד הדפים תחת הכותרת: ״הונגריה המתייהדת״ מופיעים תצלומים של יהודים בגטו עם משפטי שטנה כגון: ״זוג קשישים יהודים. האישה הזקנה חייכה אלינו כמו המוות עצמו״, מופיעים תצלומים של כמה יהודים מבוגרים והכיתוב האנטישמי הבוטה: מלומד טען פעם שבני אדם הם צאצאים של קופים. אם ב”בני אדם אלה” הוא התכוון ליהודים, אז ייתכן שטענתו נכונה. רק תראו את פניהם של ששת התלמודיסטים האלה! (כל התמונות - ארכיון שטירמר)״ ועוד. מופיעה כתבה המתארת כיצד הכח המוביל את בעלות הברית במלחמתם בגרמניה הינם יהודים, יהודים במחנות פליטים בשוויץ מנצלים את משאבי המדינה והיא איננה יכולה לעשות דבר שכן התקשורת השוויצרית בבעלות יהודית, נטען כי גם הסלובקים יודעים כי מדינתם תעשה חופשית רק ביום שיעלם היהודי האחרון ממדינתם, מופיעה כתבה בגנות הסוחר היהודי, ועוד. בגב הגיליון מופיע מדור קומיקס אנטישמי המתאר כיצד היהודי שולט בכסף האמריקאי. דֶה שטירמֶר (מגרמנית: Der Stürmer, ”המסתער”) שבועון אנטישמי קיצוני שעמד בראש התעמולה הנאצית במלחמה נגד היהודים. העיתון נוסד באביב 1923 על ידי יוליוס שטרייכר, והופיע עד לסוף מלחמת העולם השנייה ב-1945. שטרייכר נודע כאנטישמי קיצוני ואכזרי במיוחד, והדבר ניכר בתכני עיתונו. העיתון נקט בהסתה אנטישמית פרועה במשך כל שנות קיומו, והוא נחשב לעיתון הקיצוני ביותר שיצא נגד היהודים בזמן השלטון הנאצי, ובכלל. סגנון העיתון היה גס, תוקפני וקל להבנה. המאמרים היו מורכבים ממשפטי תעמולה פשוטים, ברורים ובוטים, שחזרו על עצמם, מקריקטורות אנטישמיות, סיפורים אנטישמים (שהיו מיועדים גם לגיל הצעיר - בכל גיליון הופיע סיפור אנטישמי בהמשכים אודות 'הסוחר היהודי'), ותצלומים של יהודים בגטאות המלווים במשפטי שטנה אנטישמים. כחלק מן הקו האנטישמי התוקפני שנקט העיתון, הוא אימץ כמוטו את האמרה שטבע היינריך טרייצ'קה – ”היהודים הם אסוננו!” (בגרמנית: ”Die Juden sind unser Unglück”). סיסמה זו התנוססה בתחתיתו של שער העיתון בכל מהדורה למן שנת 1927, ושימשה את הנאצים גם בכנסים רשמיים. תפוצת השיא של העיתון הגיעה לכשמונה מאות אלף עותקים. 6 עמודים. גיליון שלם. סימני קיפול. מצב טוב.