בידספיריט | צו הקמת הגטו היהודי בלבוב

צו הקמת הגטו היהודי בלבוב (Lemberg) אשר פורסם ב-15 ביוני 1942 - ANORDNUNG des Stadthauptmanns in Lemberg über die Bildung eines jüdischen Wohnbezirkes in der Stadt Lemberg - ”צו של מושל העיר למברג על הקמת רובע מגורים יהודי בעיר למברג (לבוב)”. 15 ביוני 1942 - ההודעה הרשמית שנתלתה ברחובות למברג והכריזה על הקמת הגטו היהודי. חתום בדפוס על ידי ד”ר הולר (Dr. Höller), מפקד העיר (Stadthauptmann) מטעם משטר הכיבוש הנאצי בלבוב. גרמנית עם כותרת תחתונה באוקראינית. לשון הצו: ״בעיר לבוב יוקם רובע מגורים יהודי. על ארים ישנו איסור להתגורר ברובע זה. ליהודים אסור להתגורר מחוץ לרובע המגורים היהודי. 2. רובע המגורים היהודי יתוחם, לעת עתה, כדלקמן: בדרום: על ידי תוואי הרחובות כיכר קראקוב – רחוב קזימירז' – רחוב וסט – מרחוב זולקייבסקה עד רחוב פיליכובסקה. במערב: על ידי רחוב פיליכובסקה – אברהמצ'יקוב – ברזוסקי – רחוב קורטומובסקה – הגבול הדרומי של גן הנכים – קלפרובסקה עד מסילת הרכבת – מסילת הרכבת עד רחוב דורסקיגאסה. בצפון: על ידי רחוב דורסקיגאסה – סטרומיק – פוד בויסקיאם – פלטב עד רחוב מרטינשטראסה. במזרח: על ידי רחוב מרטינשטראסה – רחוב זולקייבסקה עד כיכר קראקוב. ביצוע מעבר האוכלוסייה של ארים ויהודים הנדרש להקמת רובע המגורים היהודי מוטל על מנהל מנהלת המשטרה. אני מסמיך אותו להוציא את תקנות הביצוע הנדרשות. 4. מעבר האוכלוסייה יתחיל ב-20 ביוני 1942, וחייב להסתיים עד 20 בספטמבר 1942. הוא יבוצע בשלבים. את השלבים והמועדים הבודדים יקבע מנהל מנהלת המשטרה. 5. לארים המפונים מרובע המגורים היהודי יוקצה דיור חלופי על ידי מנהלת המשטרה, משרד הפינוי/המעבר בלבוב, רחוב מלצגאסה 14. שיכון היהודים בתוך רובע המגורים היהודי הוא מתפקידו של היודנראט, משרד הדיור היהודי, רחוב סטניסלאב 5.  6. לפרסום הפומבי של מועד מעבר האוכלוסייה עבור חלק מרובע המגורים היהודי תהיה תוקף של צו פינוי לגבי כל בני האדם הנוגעים בדבר. בני אדם שלא יעברו מרצונם בתוך המועדים שייקבעו על ידי מנהל מנהלת המשטרה עבור השלבים הבודדים, יפנו אותם מדירותיהם בכוח. [שורה תחתונה באוקראינית ובגרמנית] לבוב, יום 15 ביוני 1942. מפקד העיר בלבוב ד”ר הולר (Dr. Höller)״ גטו לבוב היה הגטו השלישי בגודלו בפולין הכבושה (לאחר ורשה ולודז'). כרזה זו מתעדת את השלב המוסד והסופי של כליאת כ-130,000 מיהודי לבוב והסביבה באזור מוזנח ועמוס בצפון העיר. ביוני 1942, במקביל לפרסום צו זה, כבר החלו האקציות והגירושים ההמוניים מלבוב למחנה ההשמדה בלז'ץ. אלפי יהודים הוכרחו לעזוב את בתיהם ולהידחס פנימה אל תוך השטח הקטן שהוגדר כעת כגבולות הגטו החדשים. צמצום השטח והצפיפות הבלתי נסבלת נועדו להקל על הנאצים את שליפת היהודים למשלוחי המוות. ההודעה הינה למעשה ישום של תכנית התקדמות הנאצים לחיסול הגטו, (כשנה לאחר הקמתו ביוני 1941), לאחר שאלפי יהודים כבר נשלחו להשמדה למחנה בלז'ץ ולמחנה הריכוז ינובסקה. לבוב נכבשה ביוני 1941, ומיד החל גל רציחות בשיתוף אוקראינים מקומיים. מיולי חויבו היהודים בענידת סרט זרוע והוקם יודנרט בראשות יוסף פרנס. בנובמבר הורה צו על הקמת גטו, ובדצמבר הושלמה אכלוסו בכ-120,000 יהודים. עם הגדרת הגבולות החלו שילוחים להשמדה, כאשר חצר בית הספר סובייסקי שימשה לסלקציה, ומשם הועברו הבלתי כשירים לעבודה דרך תחנת קלפארוב לבלז'ץ. באביב 1942 שולחו כ-15,000 יהודים, ובגטו נותרו כ-86,000 תושבים. בשלב זה, עם הגברת השילוחים להשמדה, ועקב ריקון הגטו מיהודים, החליטו הנאצים על צמצום גבולות הגטו למחצית משטחו, ופרסמו את הצו המחייב שלפנינו לצמצום שטח הגטו. כחודשיים לאחר מכן, במהלך חודש אוגוסט 1942 נערכה ”האקציה הגדולה” בגטו. היהודים רוכזו במספר נקודות איסוף בגטו, חלקם נבחרו לעבודה והיתר נורו במקום או נשלחו בעשרה משלוחים לבלז'ץ. עם סיום ”האקציה הגדולה”, ב-1 בספטמבר 1942, הוצא להורג בתלייה ראש היודנראט הנריק לנדסברג, יחד עם אנשי המשטרה היהודית. בגטו נותרו לאחר האקציה כ-35,000 איש, מהם כ-15,000 ”שוהים בלתי חוקיים”. שטח הגטו הצטמצם לכדי מחצית משטחו המקורי, ובאופן רשמי היו יכולים לשהות בו רק בעלי אישורי עבודה. ב-1 ביוני 1943 הוחלט על חיסולו הסופי של גטו לבוב על ידי כוחות גרמנים ואוקראינים. במהלך המבצע פוצצו מבנים ובונקרים, כ-3,000 יהודים נרצחו בשטח הגטו, וכ-7,000 שולחו למחנה ינובסקה – שם נורו מרביתם או שולחו לסוביבור. אחרוני היהודים הוצאו להורג בינובסקה ב-18 בנובמבר 1943. עם שחרור העיר בידי הצבא האדום ביולי 1944, שרדו במסתור כ-200 עד 300 יהודים בלבד. 42x30 ס”מ. כתמים. קרע בפינה עליונה מימין. סימנים של תלישה מקיר בגב הכרזה. מצב כללי טוב.