בידספיריט | ארבע שנים של עינויים נאצים.

ארבע שנים של עינויים נאצים. ניו יורק ולונדון - 1942 - מהדורה ראשונה - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר - ״המשאיות חזרו עם מטען טרגי - מאה נערים וגברים יהודים שפניהם כבר נשאו סימני שוטים נאצים ואגרופים נאצים...״ - ”Four Years of Nazi Torture” - ארבע שנים של עינויים נאצים - ספר עדות על פשעי הנאצים שיצא בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. ניו יורק ולונדון, הוצאת D. Appleton-Century 1942 - מהדורה ראשונה - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר. המחבר חתום תחת שם העט ארנסט וינקלר (Ernst Winkler) מגולל לפרטים את שנותיו הקשות תחת עינויי הנאצים לאחר שסרב להשבע אמונים לאדולף היטלר. ספר עדות מרתק ונוקב מאת ארנסט וינקלר (Ernst Winkler – שם עט), קצין וטייס לשעבר בצבא רפובליקת ויימאר, המגולל את מסכת רדיפותיו, מעצרו והישרדותו בארבע שנות מאסר ועינויים בידי הגסטפו ומנגנוני הטרור הנאציים. עם עליית המשטר הנאצי לשלטון בשנת 1933, סירב וינקלר להישבע אמונים לאדולף היטלר ולחדש את שירותו הצבאי, מתוך נאמנות לעקרונות מצפונו ואמונתו הנוצרית-קתולית. הוא פרש מהשירות הצבאי והשתלב בהנהגת תנועת הנוער הקתולית (Catholic Youth Movement) – תנועה ששימשה באותן שנים מוקד התנגדות רוחנית ורעיונית לניסיונות ההשתלטות של המשטר הנאצי על הצעירים בגרמניה. בשנת 1934 נעצר וינקלר ע”י הגסטפו ונכלא בסדרה של מחנות ריכוז מוקדמים ובתי כלא שמורים - בהם מחנות אסטרווגה מוראנגן ודכאו. במהלך ארבע שנות מאסרו (1934–1938) היה נתון לעינויים קשים, חקירות אכזריות ואלימות פיזית קשה, אותם הוא מתאר בספרו. בכל תקופת מאסרו ניסו הנאצים בדרכים שונות להוציא ממנו הודאה באשר לאירועים אנטי נאצים שהיה מעורב בהם בתחילת שנות ה-30, אך הוא לא נשבר למרות כל הסבל והעינויים שעבר. בדכאו הוא היה עד לעינויים ולהוצאות להורג של יהודים שהגיעו למחנה בכמה משלוחים. באחד המקרים היה עד לקבוצת יהודים שהגיעה למחנה לאחר התעללות: ״במהלך הלילה, חמש משאיות עמוסות בחיילי סער יצאו דרך השער הראשי כדי להפיץ אימה על הכפר. באמצע אחר הצהריים שלמחרת, המשאיות חזרו עם מטען טרגי - מאה נערים וגברים יהודים שפניהם כבר נשאו סימני שוטים נאצים ואגרופים נאצים... משהו החזיק אותי מרותק לחלוני שעה אחר שעה. פרטי מה שראיתי נוראים מכדי לכתוב, אפילו היום. הצרחות לא פסקו עד שקיעת החמה. ואז, פניהם נפוחות וגבם מדמם, היהודים נדחקו למרתף של אחד הבניינים, שם ננעלו למשך הלילה״. כמו״כ הוא ראה מספר פעמים אירועים של הוצאה להורג של כמה דמויות מוכרות בכנסייה הנוצרית, ומספר אודות הטיית משפטים של הגסטפו נגד אנשי כמורה בהאשמות שווא, ומדגים כיצד כל מערכת המשפט בגרמניה גויסה למען הרעיון הנאצי. האשמות שווא וקשירת אנשים לאירועים שלא בצעו מעולם היו מעשים שבכל יום, וכמובן גם העונשים בגין אותם מעשים שלא נעשו. לאחר שחרורו בשנת 1938 גילה כי מצבה של משפחתו הידרדר עקב השפעת התעמולה הנאצית וחלק מאחיו הצטרפו למפלגה. וינקלר ירד למחתרת והצטרף לפעילות התנגדות אקטיבית, שבמסגרתה השתתף בהפעלת תחנות רדיו פיראטיות ניידות (”שידורי חופש”) ששידרו תעמולה אנטי-נאצית. עם הגברת המצוד אחריו נמלט דרך שווייץ, צרפת וספרד, ולבסוף הגיע עם אשתו ובתו לניו יורק בשלהי 1941. הספר יצא לאור בארצות הברית בשנת 1942 (בהוצאת D. Appleton-Century) ושימש כלי הסברה מרכזי לחשיפת שיטות הטרור, דיכוי חופש הדת והעינויים במחנות הריכוז של הרייך השלישי בפני הציבור האמריקאי בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. השם ”ארנסט וינקלר” בו אף חתם בעותק שלפנינו הינו פסבדונים שנועד להגן על זהותו ועל בני משפחתו שנותרו באירופה. בהקדשה כתב: ”To Annie / regards / Ernst Winkler / Jan. 1944״. [6], 200 עמ׳. כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית עם איור הנעל הנאצית הרומסת את קהל המאמינים. בלאי בכריכת הנייר (שיקום קל בהדבקות נייר). מצב כללי טוב.