בידספיריט | שלחן ערוך – הקוד הקדוש

שלחן ערוך – הקוד הקדוש של היהודים - פרסום אנטישמי המבוסס על סילוף מכוון של ההלכה היהודית לצורכי הסתה. בואנוס איירס. 1977 - ”Schulchan Arukh – El Codigo Sagrado de los Judios” - שלחן ערוך – הקוד הקדוש של היהודים - חוברת הסתה אנטישמית המסלפת קטעים מהשולחן ערוך היהודי - הגרסה הספרדית. הוצאת Mi Lucha - ״מאבקי״ (על שם ספרו של היטלר ״מיין קאמפף״). עורך: פדריקו ריבאנרה קרלס – עיתונאי ופעיל נאו-נאצי ארגנטינאי.  בואנוס איירס - 1977. הדפסה ספרדית ראשונה בתרגום אווה פרדו דה לה קרוז ומגדה ג׳וסטה אגילרה. נדיר ביותר. חוברת אנטישמית המסלפת באופן עקבי קטעים מתוך ה”שולחן ערוך” והתלמוד, במטרה להציג את ההלכה היהודית כביכול כתורת גזע, עוינת ומסוכנת כלפי אומות העולם. בפתח החוברת נכתב: ״היהודי מחויב, כאשר נשאל על פירוש כל ביטוי בספרות הרבנים, לפרש אותו באופן שקרי על מנת להימנע מתרומת הסבר אמיתי של הביטויים להעשרת ידיעותיהם של אחרים בפרשנות כתבי הקודש, משום שעל פי התלמוד, דינם של האחרונים מוות״. השיטה המתודולוגית של החוברת לכל אורכה הינה ליקוט חצאי-משפטים, הוצאת דברים מהקשרם, תרגום מסולף ומגמתי של מונחים ארמיים ועבריים (כמו ”עובדי כוכבים ומזלות” או ”גוים”), והצגת דיונים או אגדות חז”ל כחוקים פליליים ומחייבים. בכדי לשוות הילה של אמינות נכתב כי הציטוטים בחוברת לקוחים מהשולחן ערוך מהדורת לייפציג 1929. לכל אורכה של החוברת בחר המחבר להדגיש את הקטעים המבטאים כביכול את הוראות הריחוק מהגוי, במטרה להסית את הקורא לחשוב כאילו היהדות מצווה על שנאת הגוי וההתנזרות ממנו בכל האופנים. מופיעים בה ״הסברים״ מעוותים על חגים כמו סוכות, חנוכה ופורים. כך למשל, סיפור מגילת אסתר והמנהג להכות בהמן מוצגים כסמל לאלימות ונקמנות יהודית נגד אומות העולם. דיני שחיטה כשרה (הסכין, חתוך הקנה והוושט) מוצגים בפירוט טכני כמעט-אכזרי, כחלק מהנרטיב האנטישמי הקלאסי המתכוון לשוות למנהגים דתיים אופי פולחני עוין. החוברת מדגישה חוקים העוסקים ביחס בין יהודים ל”עכו״ם” (עובדי כוכבים ומזלות), ומציגה זאת כאילו ההלכה אוסרת על יהודים לדון במערכת המשפט הכללית או להעיד לטובת לא -יהודי. מונחים כמו ”מלווה בריבית”, ”השבת אבידה” ו”מוסר” מוצגים בצורה חד-צדדית כדי ליצור רושם שההלכה המתוארת מתירה הונאה או פגיעה בכל מי שיאינו יהודי. כמו״כ החוברת מציגה תיאורים אלגוריים של מלחמות אחרית הימים וניסים כתוכנית פעולה פוליטית-צבאית של העם היהודי להשמדת ה”גוים” והנצרות. העורך פדריקו ריבאנרה קרלס (Federico Rivanera Carlés): אחת הדמויות הבולטות בתנועות הנאו-נאציות והאנטישמיות בארגנטינה במחצית השנייה של המאה ה-20. הוא הנהיג ארגונים ימניים קיצוניים  כדוגמת ה-Movimiento Nacional Socialista Argentino והקים את הוצאת Ediciones Mi Lucha  (על שם ספרו של אדולף היטלר, ״מיין קאמפף״) - הוצאה זו השתמשה בסמל המקורי של צלב הקרס הנאצי. החוברת יצאה כחלק מסדרת תעמולה שמטרתה הייתה להפיץ אידיאולוגיה נאו-נאצית דוברת ספרדית בדרום אמריקה. הסדרה ניסתה להציג ”חשיפות” כביכול על היהדות, הציונות והמארקסיזם כדי להזהיר את הציבור הלטינו-אמריקאי מפני ”השתלטות יהודית”, תוך שימוש מגוחך בהשמטות, קיצורים והחלפת מונחים (כמו “עכו״ם”, “גוי”, “כותי”, “מומר”) כדי להקל על הקורא הלא מיומן לקשר בין ההלכה לתעמולה גזעית מודרנית. החוברת איננה יצירה מקורית, אלא עיבוד של מסורת תעמולה אנטישמית גרמנית ששורשיה בסוף המאה ה-19 ובתקופה הנאצית, בהן פרסמו מסיתים אנטישמים בגרמניה חוברות הטוענות כי ה”שולחן ערוך” מכיל ציוויים סודיים לפגוע בלא-יהודים. בין האנשים שהחוברת מתבססת על עבודתם הוא הרמן שרור - עורך המכון לחקר הבעיה היהודית בגרמניה הנאצית. חיבורו מ-1936 (Blut und Geld im Judentum – ”דם וכסף ביהדות”), שימש כמקור מרכזי לטקסט הארגנטינאי. נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי WorldCat. 66 עמ׳ בלאי קל בכריכה. בלאי בדפים. מצב טוב.