בידספיריט | גיליון אנטישמי של כתב העת

גיליון אנטישמי של כתב העת קלאדראדאטש לקראת ״יום המפלגה״ הנאצי בנירנברג - ספטמבר 1933 - כתב העת הסאטירי הגרמני ”Kladderadatsch” (קלאדראדאטש), גיליון מיום 3 בספטמבר 1933. גרמניה עוברת מהפכה לקראת ״כנס הניצחון״ המסכם את תפיסת השלטון בידי המפלגה הנאצית - בשער הגיליון צעדות ענק של ה-SA וה-SS לציון הסדר הישן שחלף וגרמניה מאוחדת תחת ה”פיהרר” לקראת עולם חדש כפי שמשתקף מחלונו של מה שנראה כמו סנדלר יהודי בעל מאפיינים סטריאוטיפיים (אף גדול, זקן עבות, לבוש מסורתי וכיפה) היושב בבית מלאכתו בחוסר ענין בנעשה. מאמר המערכת שכותרתו: ״הרוח של נירנברג״ מרים על נס את אומץ לבו של הגרמני להתחיל בעידן חדש - ״גרמניה תקום שוב״ אל מול האויב המרקסיסט המושחת. בהמשך מופיע קטע הלועג לקונגרס הציוני בפראג, ומתאר את היהודים: ”מהגרים אלה הם גורמים שהפכו בלתי נסבלים עקב פעילותם הפולשנית יתר על המידה. יש לראות בהם בלתי רצויים ביותר ומגפה של ממש על הארץ!”. מופיע מאמר סאטירי בגנות האמריקאים והאנגלים. בעמודי המרכז מופיעה קריקטורת תעמולה המהללת את הרמן גרינג על תמיכתו בחקיקת חוקים להגנת בעלי חיים בגרמניה הנאצית (באוגוסט 1933, זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון, הכריז גרינג על איסור מוחלט לערוך ניסויים בבעלי חיים ללא הרדמה, ואיים לשלוח למחנות ריכוז את מי שיעבור על החוק), עוד מופיעה, קריקטורה המציגה מהגרים יהודים המנסים לשנות את שמם במטרה להתקבל בארצות שיקלטו אותם, עוד נטען כי מלחמת התעמולה נגד תורת הגזע בארה״ב סופה שתכשל, ועוד. בגב הגיליון קריקטורה הלועגת לאלפרד בראון (עיתונאי, שחקן ובמאי רדיו פופולרי בתקופת רפובליקת ויימאר שסימן את ״החופש״. הגיליון מציג בצורה של ״זה לעומת זה״ התקופה בה התהולל במסיבות, ולבסוף כשהוא יושב עם דמויות נוספות (חלקם יהודים) המאוירות באופן סטריאוטיפי, כשהם אוכלים מרק דל בתוך מחנה ריכוז בפיקוח קלגס נאצי). אלפרד בראון נעצר על ידי הנאצים כמעט מיד לאחר עלייתם לשלטון ב-1933 באשמת קשריו לפוליטיקה של ויימאר ול”יהודיפיקציה” של הרדיו. הוא נכלא במחנות הריכוז אורניינבורג ודכאו בשל דעותיו הפוליטיות וקשריו עם הממסד של רפובליקת ויימאר.  קלדרדאץ' היה מגזין סאטירי בשפה הגרמנית מיסודם של אלברט הופמן ודוד קאליש שהחל את דרכו בברלין ב- 7 במאי 1848, והופיע ”מדי יום, למעט ימי חול”, הוא יצא באופן רציף עד שנת 1944. ונחשב לאחד המגזינים האיכותיים בכלל מבחינת הגרפיקה הצבעונית, שיצאו לאור במאה ה־19 ובראשית המאה ה־20. בתקופת ווימאר עמדת המגזין הייתה גרמנית-לאומנית. לאחר ההשתלטות על ידי התעשיין הוגו סטינס ב -1923 המגזין נישלט על ידי המפלגה הנאצית ותכניו הפכו אנטישמים יותר ויותר. בשנות הרייך השלישי, ובעיקר לאחר 1933, הפך העיתון לכלי תעמולה אנטישמי מובהק, שהפיץ דימויים גזעניים וביטויים של דה־הומניזציה כלפי יהודים. הקריקטורות בתקופה זו הציגו את היהודים כבעלי מאפיינים פיזיים מוקצנים, כחלק מהמערכת הנרחבת של שטיפת מוח ציבורית להצדקת הדרתם, ביזויים ולבסוף השמדתם. במסווה של בידור פוליטי שימש העיתון כמכשיר עוצמתי בהטמעת האידיאולוגיה הנאצית בקרב הציבור. 12 עמ׳. גיליון שלם. מצב טוב מאד.