בידספיריט | הבאת עצמות ד״ר מקס נורדאו

הבאת עצמות ד״ר מקס נורדאו לקבורה - מסמך חתום בידי מזכיר העיר תל אביב ותכנית מפורטת של יום הקבורה - תל אביב 1926 - שני מסמכים היסטוריים מאירועי הבאת ארונו של ד״ר מקס נורדאו לקבורה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. אפריל - מאי 1926. מכתב חתום בידי מזכיר העיר תל אביב יהודה נדיבי למערכת עיתון ״התור״ לקראת העברת עצמות נורדוי לתל אביב מיום 28 באפריל 1926. במכתבו מבקש הוא ממערכת העיתון לפרסם את דבר האירוע (שהתקיים לאחר שבוע) ומפרט: ״מתאים יהיה אם תמצאו לאפשר להקדיש את כל העמוד הראשון, כשהוא מוקף מסגרת שחורה לזכרו של המנוח להערכתו ולפרטי הטכס של הובלת עצמותיו לקבורה בבית הקברות בתל אביב״. המכתב תחת סווג ״תכוף״, הודפס על נייר מכתבים רשמי של עירית תל אביב וחתום בחתימת ידו. חורי תיוק, מצב טוב. סדר היום הרשמי של ״טכס קבלת עצמות מנהיגנו הגדול ד״ר מקס נורדוי ז, ל והובלתן לקבורה בבית הקברות בתל אביב ביום ג׳ כ׳ אייר תרפ״ו (4.5.26)״ - בסדר היום מופיע לוח הזמנים לאירוע בין היתר מפורט כי בהבאת הארון ילווה אותו משמר כבוד של ״מכבים״ וצופים ומפורטים רחובות תל אביב בהם עתיד לעבור הארון, בהמשך לאחר הספדים בנוכחות הרב הראשי וראש העיר תתחיל תהלוכת הלוויה עד בית העם, ומשם לקבורה בבית הקברות טרומפלדור ״כניסה לבית העם ולבית הקברות תהיה אך ורק עפ״י כרטיסים״. [1] דף. חתוך בחלקו התחתון עם חיסרון קל בשורה האחרונה. חורי תיוק. מצב טוב. מקס נורדאו - ממייסדי התנועה הציונית, ויד ימינו של תאודור הרצל, נפטר בשנת 1923, בעת ביקור בפריז, והותיר אחריו את רעייתו, אנה-אליזבט דונס ואת בתם המשותפת, מקסה. אלכסנדר מרמורק, חברו לתנועה הציונית, מזה כעשרים וחמש שנה קיבל את הסכמת אשתו של נורדאו, להלוויה וקבורה על פי דת ישראל והוא נקבר ביום ראשון, ה-28 בינואר 1923, בחלקה היהודית בבית הקברות מונפרנס בפריז. איש מחברי ההנהלה הציונית העולמית לא הגיע להלוויה וההנהלה הסתפקה במברק תנחומים ובנאומים שנישאו בעצרות זיכרון בברלין ובלונדון. באותה העת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית דנו בהצעות להעלאת עצמות של ראשי הציונות שנפטרו ונקברו בחו”ל, אך נורדאו לא נכלל ברשימה. בביוגרפיה שחיברו אשתו ובתו של נורדאו, הן כתבו כי ידידו מאיר דיזנגוף ביקש להעלות את עצמותיו של נורדאו לקבורה בתל אביב בנימוק שנורדאו ראה את תל אביב כסמל של החיים העירוניים העתידים בארץ החדשה-ישנה וכי הוא הביע את רצונו לחיות בתל אביב בחודשי החורף ולשהות בפריז בקיץ. המשפחה הסכימה, וב-1926 הובאו עצמותיו לקבורה בארץ ישראל בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב כמתואר במסמכים שלפנינו.  החותם על המסמך יהודה נדיבי (פרנקל) [1899-1981] מאנשי העלייה השנייה. יד ימינו של מאיר דיזנגוף בטיפול במגורשי תל אביב בתקופת מלחמת העולם הראשונה. שימש מזכיר עיריית תל אביב במשך 40 שנה ויקיר העיר תל אביב-יפו. בין השאר נשלח, בתמיכתו של פנחס רוטנברג, ללונדון לשכנע את הבריטים להקים את שדה התעופה המתוכנן בקרבת תל אביב. בתקופת מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת כקצין קישור, בדרגת קפטן, בין המפקדה הבריטית למתנדבים לצבא הבריטי. ב-1946 השתחרר וחזר לתפקידו בעיריית תל אביב.