בידספיריט | טקס הענקת אות ליגיון הכבוד

טקס הענקת אות ליגיון הכבוד לדרייפוס והשבת דרגותיו - גיליון היסטורי של ה ”La Tribuna Illustrata” האיטלקי - 5 באוגוסט 1906 - גיליון היסטורי של השבועון האיטלקי המאויר ”La Tribuna Illustrata”, שיצא לאור ברומא מיום 5 באוגוסט 1906 המתעד את אחד מרגעי השיא בסיומה של פרשת דרייפוס – טקס הענקת אות לגיון הכבוד לאלפרד דרייפוס. דברי הוקרה לאמיל זולה שאמר בשעתו: ״ אני נשבע שדרייפוס חף מפשע...״. איטלקית. בעמוד השער איור גדול בצבע: ”הגנרל גילן (Gillain) נוגע עם החרב בכתפיו של המעוטר”. הכותרת בתחתית האיור: ”La Legion d'Onore a Dreyfus” (אות לגיון הכבוד לדרייפוס). אלפרד דרייפוס: עומד במרכז, במדי קצין (הוא הועלה לדרגת ”שף דה בטאיון” - רב-סרן), מרכין מעט את ראשו בעוד הגנרל מעניק לו את הכבוד. זהו התיעוד של הטקס שנערך ב-21 ביולי 1906 בחצר של ה-”École Militaire” (בית הספר הצבאי) בפריז. באותו המקום בדיוק שבו, 11 שנים קודם לכן, נערך טקס ההשפלה הפומבי של דרייפוס שבו נשברה חרבו ודרגותיו נקרעו. הטקס ב-1906 היווה את השיקום הסופי והרשמי של שמו ודרגתו. (המאייר חתום למטה משמאל M. Sigharini). בעמוד הבא תחת הכותרת ״לגיון הכבוד לדרייפוס״ נכתב:  ״באותו בית ספר צבאי בו הורד בדרגה בשנת 1895 תחת האשמה הידועה לשמצה של בגידה במעלה, ביום ראשון האחרון, אלפרד דרייפוס, שהוכר כחף מפשע על ידי בית המשפט לערעורים של פריז ומונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-10, שוקם לחלוטין, נכנס לצבא ללא רבב וקיבל את עיטור לגיון הכבוד בפני החיילים. העיתונים הצרפתיים מדווחים שהטקס היה חגיגי ומרגש. מיד עם הגיעו של דרייפוס לבית הספר, השומר העניק לו כבוד, וקציני שתי טייסות הארטילריה שעמדו בשורה במרכז החצר יצאו משורותיהם וניגשו ללחוץ את ידו. לאחר מכן, בתוך דממה עמוקה, הגנרל גילן, לאחר שקרא למפקד דרייפוס למרכז הכיכר, בהתאם לטקס, נגע בו בשני כתפיו בחרבו והניח את הצלב על חזהו, בעוד הקהל מוחא כפיים נלהבות וצועק: ״יחי דרייפוס! יחי פיקאר!״. לאחר סיום הטקס, נישק הגנרל גיליין את דרייפוס על הלחי, שהיה נרגש עמוקות; לאחר מכן חלפו החיילים בשורה על פניו וגבר מעוטר נוסף, המפקד טארג', ולבסוף האיש ששוקם מאי השטן היה מסוגל לחבק את אשתו וילדיו, שנכחו בטקס היפהפה, פחות נרגשים...״. בהמשך בעמוד הפנים סיקור של האירועים הדרמטיים של יולי 1906, תוך שהוא מוקיר את האדם שהיה המנוע המוסרי מאחורי חשיפת האמת – הסופר אמיל זולא. בחלק העליון מופיעים שני תצלומים נדירים שצולמו בידי של הצלם M. Branger, המתעדים את דרייפוס ביום חירותו: מימין: דרייפוס וקצין נוסף בשם טארז' (Targe) – שהיה דמות מפתח בחשיפת הזיופים בתיק – חוזרים לשורות הצבא לאחר שקיבלו את העיטור. משמאל רגע העמידה מול הגנרל גילן לפני הענקת לגיון הכבוד. הכיתוב מדגיש את המעבר מהשפלה להכרה רשמית. למטה במרכז תצלום של ”קבר אמיל זולא” (La Tomba di Emilio Zola) - מרכז העמוד מוקדש לכתבה על יום השנה למותו של זולא אשר נלחם למען הוצאת הצדק לאור ולחפותו של דרייפוס. הכתבה מתארת כיצד ב-19 ביולי 1906, מיד לאחר פסק הדין המזכה, הגיעה משלחת של ”הליגה לזכויות האדם” לקברו בבית הקברות מונמארטר והניחה שם זר דפנה ענק עם הכיתוב: ”האזרח הגדול אמיל זולה”. ומדווח כי יותר מאלף איש השתתפו בטקס. ונכתב: ״לא נראה לנו בלתי הולם, בהיזכרנו במאבקו של הסופר המפורסם למען ניצחון האמת, לדווח על המילים הגורליות שאמר בבית המשפט ב-21 בפברואר 1898: ״דרייפוס חף מפשע, אני נשבע. אני מתחייב לחיי, אני מתחייב לכבודי... אתה התגלמות המדינה, מול כל צרפת, מול כל העולם, אני נשבע שדרייפוס חף מפשע... דבריו של אמיל זולה התגשמו; ולא רק צרפת, אלא כל האנושות קדה בהכרת תודה לקברו של שליח הצדק הגדול...״. La Tribuna Illustrata - שבועון איטלקי חשוב שפעל בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, והיה אחד מכלי התקשורת הבולטים שהביאו חדשות לציבור הרחב באמצעות דימויים חזותיים. הוא נוסד ברומא בשנת 1890 כתוספת מאוירת לעיתון היומי La Tribuna, והפך במהרה לפרסום עצמאי בעל תפוצה רחבה. בתקופה שלפני התפשטות הצילום בעיתונות, כוחו המרכזי היה באיורים דרמטיים וליטוגרפיות צבעוניות שתיארו אירועים אקטואליים - מלחמות, אסונות, פשעים, חיי יומיום ודמויות מפורסמות. הגיליונות הציגו שערים מרשימים מאוד, לעיתים קרובות עם סצנות מלאות תנועה ורגש, שנועדו “לספר את הסיפור” גם לקורא שאינו מעמיק בטקסט. הוא פנה לקהל רחב ולא אליטיסטי, ושיקף את התרבות הפופולרית של איטליה באותה תקופה. [16] עמ׳. גיליון שלם. כתמים קלים. מצב טוב.