בידספיריט | דרכון J גרמני תחת הכיבוש

דרכון J גרמני תחת הכיבוש הנאצי של יהודי שעלה לארץ ישראל באוניית שמפוליון - דרכון וינאי (Reisepass) שהונפק בווינה עבור פייבל נבנצל (Feiwel Nebenzahl), יהודי יליד גורליצה (Gorlice), פולין, שחי בווינה ועלה לארץ ישראל באוניית ”Champollion” (שמפוליון). הדרכון נושא את החותמת האדומה הגדולה ”J”, שהוספה לדרכוניהם של יהודים בגרמניה ובאוסטריה החל מאוקטובר 1938 כדי לסמן אותם ולהגביל את תנועתם. דרכון מס׳ 71040. תאריך הנפקת הדרכון: 3 בינואר 1939. פייבל נבנצל (Feiwel Nebenzahl) נולד ב 29 במאי 1873 בגורליצה, גליציה (היום בפולין). הוא התגורר בוינה ומקצועו כפי שמופיע בדרכון היה ״סוחן מסחרי״. הדרכון מתעד את המרוץ המהיר של פייבל להשיג אישורים ולעזוב את אירופה תחת שלטון הנאצים. וינה (19-20 בינואר 1939): פייבל מקבל ויזת עסקים לנסיעה לבלגיה שתוקפה לחמשה עשר ימים. באותו יום הוא מקבל את הוויזה המיוחלת לארץ ישראל מטעם הקונסוליה הבריטית בווינה. הוויזה היא מסוג ”Category A” (בעלי הון/עצמאיים). הוא נוסע מווינה דרך פראג לכיוון מערב אירופה - מופיעה חותמת מעבר בנמל התעופה רוזינה (Ruzyně) בפראג. במרץ 1939 הוא מגיע למרסיי - מופיעה חותמת יציאה מנמל מרסיי ב-9 במרץ 1939. בפתח הדרכון מודבק בול של חברת הספנות Messageries Maritimes עם איור של האונייה ”Champollion” (שמפוליו), מהאוניות המפורסמות שהביאו אלפי עולים לארץ ישראל (עדויות רבות מאוד של ניצולי שואה, פרטיזנים ומעפילים מאזכרות את מסעם ארצה ב”שמפוליון”. אולי החשובה שבהן היא של חיים נחמן ביאליק, שהפליג על השמפוליון בדצמבר 1930 מאלכסנדריה למרסיי, וקורותיו באותה הפלגה הולידו את סיפורו האחרון, 'איש הסיפון'). ב 21 במרץ 1939 הגיע לנמל חיפה - חותמת כניסה כחולה של ממשלת המנדט בנמל חיפה: ”Permitted to remain permanently in Palestine as an immigrant”. שבוע אחר כן ב 27 במרץ 1939 הגיע לתל אביב - מופיעה חותמת המכס של תל אביב (Tel-Aviv Custom House).  פייבל הצליח לצאת ממש ברגע האחרון. חודשיים לאחר הגעתו לארץ פרסמו הבריטים את ”הספר הלבן” (מאי 1939) שהגביל קשות את העלייה, וחצי שנה לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה. בעמוד האחרון של הדרכון מופיע מסמך נדיר כשלעצמו - אישור מאגף המיסים בווינה (Finanzamt Innere Stadt-Ost) המעיד על תשלום ”מס בריחת הרייך” (Reichsfluchtsteuer) - זהו מסמך בירוקרטי קריטי מתקופת הרייך השלישי, והוא מייצג את אחד המכשולים הכלכליים הקשים שהוצבו בפני יהודים שביקשו להגר. במסמך נכתב: הגוף המנפיק: לשכת ”מס בריחת הרייך” עבור מדינת אוסטריה (לאחר האנשלוס). הנדון: פייבל נבנצל, המתגורר ברחוב Heinestraße 30 (רובע 2, וינה - רובע יהודי מרכזי דאז). האישור: המס שולם ב-12 באוקטובר 1938. בשורה התחתונה נכתב שניתן להנפיק לו את ”אישור היעדר התביעות” (Unbedenklichkeitsbescheinigung). אישור זה היה מסמך חיוני (מעין ”תעודת יושר” פיננסית) שהוכיח שהאדם הינו נקי מחובות למדינה, וכי ניתן להנפיק לו ויזת יציאה. מס זה הוחל במקור בגרמניה ב-1931 (בתקופת רפובליקת ויימאר) כדי למנוע בריחת הון מהמדינה, אך הנאצים הפכו אותו לכלי יעיל לשוד שיטתי של יהודים. גובה המס שהוצרכו לשלם עמד על 25% מהשווי המוערך של כל נכסי המהגר (אם אלו עלו על סכום מסוים). פייבל שילם את המס באוקטובר 1938, ממש סביב החלת חוקי סימון הדרכונים באות J. רק לאחר התשלום הזה, הוא יכול היה להמשיך בתהליך קבלת הוויזות. העובדה שהמסמך הזה מודבק בתוך הדרכון מראה עד כמה הוא היה קריט להצלתו - הוא היווה את ההוכחה הרשמית עבור פקידי הגבול ומשטרת ההגירה שפייבל ”נוקה” מנכסיו על פי חוקי הרייך ולכן מתאפשר לו לעזוב. במרץ 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה (ה”אנשלוס”). בעקבות הסיפוח נוספו לרייך כ–200 אלף יהודים, שהיו כפופים אף הם לחוקי נירנברג. המשרד הגרמני לענייני יהודים, שבראשו עמד אדולף אייכמן, היה האחראי לביצוע החוקים נגד היהודים ולגירושם מאוסטריה. היהודים נושלו מרכושם ואולצו להגר אל מחוץ לשטח גרמניה או אף אל מחוץ לשטחים שבשליטת גרמניה, בהתאם להחלטת הנאצים. הכסף המוחרם שימש למימון גירושם, והיתרה עברה לאוצר הגרמני. במרץ 1938 חייבו הגרמנים את כל בעלי הדרכונים היהודים האוסטרים להחתימם באות J. 32 עמ'. מצב טוב מאד.