בידספיריט | ”לשחרר אף במחיר החיים את

”לשחרר אף במחיר החיים את ציון המשועבדת״ - כרוז תקיף של ארגון האצ״ל המאיים לקראת התפרצות השוטרים הבריטים לרחבת הכותל המערבי - ״הודעה״ - כרוז תקיף של ארגון האצ״ל לקראת תפילות יום הכיפורים בכותל המערבי. בכרוז מאיים האצ״ל כי אם יתפרצו השוטרים הבריטים בשעת תפילת יום הכיפורים לבצע מעצרים בכותל המערבי ״לא נעבור על התעללות ברברית זו לסדר היום״. ארץ ישראל [1946]. הכרוז גם רומז לעמדה הבריטית שמנעה מיהודים להכנס בשערי הארץ ובכך גרמו להשמדתם בעקיפין ע״י גרמניה הנאצית: ״אנו מוצאים לחובתנו להודיע ולהכריז, כי אם מעשה זוועה זה ייעשה גם השתא (השנה) עת המוני העם מתייחדים בשברם ובאבלם עם נשמות אחיהם, שהוסגרו להשמדה בידי הנאצים כתוצאה של הבגידה הבריטית לא נעבור על התעללות ברברית זו לסדר היום״. המאבק ברחבת הכותל המערבי בשנות הארבעים הפך לאחד מסמלי ההתנגדות המובהקים של האצ”ל נגד המנדט הבריטי, כאשר השמירה על קדושת יום הכיפורים התמזגה עם המאבק על הריבונות הלאומית. הבריטים, שאכפו בקפדנות את תקנות ”הספר הלבן” שאסרו על תקיעה בשופר בכותל בסיום הצום, הציבו כוחות משטרה חמושים ברחבה כדי למנוע את המעשה שנחשב בעיניהם להפרת הסדר הציבורי. אנשי האצ”ל, ובמיוחד פעילי תנועת בית”ר, החליטו לשבור את הגזירה הזו בכל שנה מחדש, תוך שהם מבריחים שופרות תחת בגדיהם ומתערבבים בקהל המתפללים (”פלוגת הכותל”). רגעי השיא הגיעו במוצאי הצום, כאשר עם תום תפילת ”נעילה”, הדהדו קולות השופר ברחבה ועוררו התנפלות אלימה של שוטרים בריטים שניסו לפרוץ מבעד למתפללים כדי לעצור את התוקעים. המאבק לא היה רק על הטקס הדתי, אלא קרב על כבודו של העם; פעילי הארגון עמדו כחומה חיה כדי להגן על התוקעים ולמנוע מהשוטרים להגיע אליהם, מה שהוביל לא פעם לעימותים פיזיים קשים ברחבה הצרה. התקיעה בשופר מול המשטרה הבריטית הפכה לאקט של התרסה מדינית ששידר מסר ברור: לא ניתן לאסור על יהודים לקיים את מצוותיהם במקום הקדוש להם ביותר בארצם. עיתונים כמו ”הצופה”, ”הארץ” וגם עיתונות יהודית בחו”ל (כמו ה-The Sentinel בשיקגו) דיווחו בזמן אמת על מעצר התוקעים. ב-1947, למשל, דווח על מעצרם של שבעה נערים שתקעו בכותל ונשלחו למעצר בלטרון לאחר שסירבו למסור טביעות אצבע לבריטים. [1] דף. 21x15 ס״מ. מצב טוב מאד.