בידספיריט | כרזת אבל במותו של הלורד

כרזת אבל במותו של הלורד בלפור - כנס אזכרה בתום ה״שבעה״ למותו בבית הכנסת ישורון בירושלם - ״אבל בלפור הצבור העברי בירושלם עורך אזכרת אבל פומבית ללורד ארטור ג׳יימס בלפור ז״ל יוצר ההכרזה ההיסטורית״ - מודעת אבל המכריזה על אזכרה שתתקיים ב 24 למרץ 1930 (נתלתה בחוצות באותו היום) בבית הכנסת ״ישורון״ בירושלים בהשתתפות הרבנים הראשיים, ונציגויות מההנהלה הציונית, הועד הלאומית, הסתדרות העובדים ה״מזרחי״ וועד העיר ליהודי ירושלם. דפוס מרכז ירושלם. הלורד ארתור ג'יימס בלפור (25 ביולי 1848 – 19 במרץ 1930) נחקק בדברי הימים של התנועה הציונית ושל היישוב היהודי בארץ ישראל כדמות מפתח שהעניקה את הלגיטימציה הבינלאומית הראשונה והמשמעותית ביותר לשאיפות הלאומיות של העם היהודי. שמו נקשר לנצח ב”הצהרת בלפור” מנובמבר 1917, מסמך קצר בן 67 מילים ששינה את פני ההיסטוריה המודרנית של האזור; המסמך המפורסם בו הביעה ממשלת בריטניה תמיכה בהקמת ”בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל” - הכרה שהפכה מאוחר יותר לחלק בלתי נפרד מכתב המנדט של חבר הלאומים. הקשר של בלפור ליישוב לא היה פוליטי בלבד, אלא נשא אופי רגשי עמוק של הזדהות עם הרעיון התנ”כי וההיסטורי, דבר שבא לידי ביטוי מוחשי בביקורו ההיסטורי בארץ בשנת 1925. במהלך ביקור זה, שנערך בעיצומה של תקופת פריחה ליישוב, זכה בלפור לקבלת פנים מלכותית ונרגשת מצד המוני יהודים, ושיא הביקור היה השתתפותו בטקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים. עבור היישוב באותן שנים, בלפור לא היה רק מדינאי בריטי רם דרג, אלא ”ידיד אמת” שפתח את השער המדיני שאפשר את צמיחת התשתית למדינה שבדרך. 71x52 ס״מ. סימני קיפול. חורי תיוק. מצב טוב.