בידספיריט | ״חשיפת הבנייה החופשית העולמית״ -
״חשיפת הבנייה החופשית העולמית״ - חוברת אנטישמית חריפה בהוצאה מיוחדת של ה Der Aufbau הנאצי נגד ה”יודאו-מייסוניזם” - ”Enthüllte Welt-Freimaurerei” - ”חשיפת הבנייה החופשית העולמית” - מהדורה מיוחדת שהוציא ה-”Der Aufbau” (הבניין) הנאצי - הביטאון הרשמי של ”המשרד למלאכה ומסחר של ה-NSDAP” (המפלגה הנאצי) ושל ה-DAF (חזית העבודה הגרמנית). ברלין 1935 - מהדורה ראשונה. נדיר. חוברת אנטישמית בה הפיצו הנאצים את עלילת ה”יודאו-מייסוניזם” (Judeo-Masonry) – התיאוריה השקרית לפיה היהדות והבנייה החופשית משתפות פעולה במזימה חשאית לשלוט בעולם. לכל אורכה מתארת החוברת טקסים שונים ו״קודים״ של ה״בנייה החופשית״ כמגלה את ה״סוד״ על פיו פועלים היהודים, כאשר המסר הוא שיש לסגור את כל לשכות ה״בונים החופשיים״ בהקדם האפשרי, משום שהן כלי בידי היהודים להשתלט על גרמניה מבפנים, ובהמשך על העולם כולו. על פי דברי אדגר ביסינגר במבוא החוברת יועדה ״לחינוך השכבות הרחבות ביותר של האוכלוסייה אשר עד כה לא הבינו או אף התנגדו לקמפיין של המפלגה הנאצית נגד הבונים החופשיים. ״ והעיקרון המנחה אותה הוא: ״כל מי שרוצה להבין את טבעה של ״הבונים החופשיים״ חייב קודם כל להבין את היהדות. כל מי שמכיר את היהדות יבין את טבעה ואת הסכנה של הבונים החופשיים. הבונים החופשיים הינו ארגון בינלאומי המונהג על ידי יהדות העולם וכפוף לה לחלוטין, במטרה הפוליטית להבטיח שליטה עולמית ליהדות.״. בפתח החוברת מוצג משולש המתאר את ההיררכיה בלשכת ״הבונים החופשיים״. הכותב טוען כי ישנה ״ממשלה יהודית סודית״ השולטת בלשכות ״הבונים״ בבריסל, במוסקבה, בברלין ובשאר ערי העולם, וכי הטקסים שנערכים בלשכות השונות הינם בעלי אופי יהודי מובהק. הוא מתאר את הפעילות שמתרחשת ב״לשכות הגדולות״ של הבונים החופשיים בערים כמו ברלין, המבורג, פרנקפורט, נירנברג, בהן פעלו לדבריו המנהיגים היהודים הפוליטים בסתר להשפעה על אירועים עולמיים: ״בדרגות העליונות הסודיות הוחלט על מדיניות עולמית מרכזית, והאירועים הגדולים הוזזו. הפסקה, מלחמת עולם ומהפכה, רציחות של יריבים, נסיכים ופוליטיקאים מושפלים, אבל גם רציחות של בוגדים ואנשים סוררים. ככל שבונה חופשי חשוב ומשמעותי יותר, כך דרגתו גבוהה יותר״ , נכתב. הוא ממשיך ומתאר את הקודים ״הסודיים״ שנמצאו ע״י הנאצים בלשכות של הבונים החופשיים, ברחבי גרמניה, ובתצלומים שונים מציג את הסימנים הנסתרים באמצעותם משתמשים היהודים במטרה ״להסוות ולהונות״ - ״כמעט אף ארגון פוליטי לא הבין טוב יותר כיצד להסוות ולהונות באמצעות סבך של מערכות מאשר הבונים החופשיים העולמיים בהנהגת היהדות.״ נכתב. ומוסיף כי בלשכות השונות מופץ הרעל היהודי: ״אין ללעוג לטקסי הבונים החופשיים, אלא להתייחס אליהם כעניין רציני במיוחד. בטקסים שלהם, הבונים החופשיים משלימים שני דברים: הם מחנכים את אחיהם לשתיקה, ושנית, לחוסר פחד לנוכח המוות. עליהם להיות מסוגלים לחסל בוגדים או מתנגדים ללא רחם...״. המעטפת מציגה אדם הלבוש בסינר של בונה חופשי על רקע דף השער של ה״תלמוד הבבלי״ בצרפתית. על פי הנכתב בגוף החוברת עיניו מכוסות כדי למנוע רדיפה אחר המצולם - כך גם פניהם של כל האנשים שצולמו לצורך הצגת המסרים בחוברת. החוברת מציגה כעובדה את היותה של תנועת ״הבונים החופשיים״ ככזו הכפופה באופן מוחלט להנהגה יהודית: ״כל הלשכות בעולם כפופות איכשהו להנהגה יהודית מרכזית. אף לשכה לא יכולה להיות פטורה מכך, לא משנה כמה נוצרית או לאומנית היא עשויה להיראות. לכן, הבונים החופשיים מסוכנים יותר מהיהדות עצמה, דווקא משום שהיהודי התחפש בתוך הבונים החופשיים, ומשום שהמשרתים האריים של היהודים מסוכנים במיוחד כאשר הם מציבים את תכונותיהם האריות - אומץ, נחישות, נאמנות והקרבה עצמית - במאבק למען היהדות בתוך הבונים החופשיים... בעוד שארגון הבונים החופשיים אולי צמח מתוך גילדות בנייה מימי הביניים, רוחו היא יהודית. עם הזמן, הבונים החופשיים חדורים יותר ויותר במיתולוגיה יהודית עד שלבסוף צץ מה שהוא כיום המהות והליבה של הבונים החופשיים העולמיים: אחווה יהודית של מטרה ששאבה את סמליותה ואזוטריותה (דוקטרינה סודית) מההיסטוריה המקראית היהודית ומתורתם של כל הכתות היהודיות הסודיות.״ מסקנת החוברת הינה לפזר בהקדם את כל לשכות ״הבונים החופשיים״ ברחבי גרמניה, ובפרט את ״הלשכה הגדולה״ בפרנקפורט: ״לפנינו מונחת ההחלטה לפזר את הלשכה הגדולה האקלקטית של הבונים החופשיים בפרנקפורט אם מיין. כשדמעות בעיניו, המליץ המאסטר הגדול על פירוק הלשכה הגדולה לחבריו המאסטרים והעניק להם חופש פעולה בנוגע ללשכתם. החלטה זו, שנחשבת ומתפרשת כלפי חוץ כפירוק הלשכה הגדולה על ידי הדיוטות, מדברת רק על השעיה. יש לקוות ולחכות שגם המדינה הנאצית תתגבר. עם זאת, יהודים ובונים חופשיים לעולם לא יצליחו להתגבר על מדינה נאצית זו אם חברי המפלגה הוותיקים וכל אלה המודעים לדמם הגרמני יעמדו יחד ו...היו ערניים. הבונים החופשיים מהווים איום בינלאומי, מסוכן במיוחד עבור גרמניה הנאצית, משום שהיהדות והבונים החופשיים היו עמידים בפני הנאציזם כמו אש ומים. איננו נלחמים בבונים החופשיים הבודדים, אלא בארגון הבינלאומי״. בשיח הנאצי, הבונים החופשיים כונו לעיתים ”יהודים מלאכותיים” (Künstliche Juden). הטענה הייתה שגם אם חבר הלשכה אינו יהודי מבחינה גזעית, הרי שהחשיפה לערכים הליברליים ולטקסים המבוססים על סמלים מהתנ”ך (כמו בניין מקדש שלמה) ”מזהמת” את נפשו והופכת אותו ליהודי מבחינה רוחנית ופוליטית. לאחר עלייתם לשלטון ב-1933, החרימו הנאצים את רכוש הלשכות בגרמניה, רדפו את חבריהן והקימו מחלקות מיוחדות ב-SS ובגסטפו כדי לחקור את ”הסכנה המייסונית”. רדיפת הלשכות לא הייתה רק תעמולתית אלא ארגונית. ריינהרד היידריך הקים בתוך ה-SD (שירות הביטחון של ה-SS) מחלקה מיוחדת לענייני בונים חופשיים (Sektion II/111). מטרתה הייתה לאסוף ארכיונים, להחרים ספריות ולנתח את ”דרכי הפעולה” של הארגון.