בידספיריט | ״פוגרום קר״ - סיפורה הטראגי

״פוגרום קר״ - סיפורה הטראגי של יהדות גרמניה שבחרה להאמין שהשפיות תנצח את השטניות הנאצית. פילדלפיה, 1939 - מהדורה ראשונה - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר - Cold Pogrom - ״פוגרום קר״ מאת Max L. Berges. הוצאת The Jewish Publication Society of America (JPS). פילדלפיה - 1939 - מהדורה ראשונה. תרגום אנגלי מהמקור הגרמני מאת בנג'מין ר. אפשטיין - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר: With my compliments״ ״to  Mrs. Joseph Lippert  Max L. Berges - ״מחמאותיי  לגברת ג'וזף ליפרט מקס ל. ברגס״.   הספר עוקב אחר משפחת זליגמן, משפחה יהודית ממעמד הביניים בברלין, ומתאר את קריסת עולמם בעקבות עליית הנאצים לשלטון. מדובר במשפחה שלמרות כל נורות האזהרה שנדלקו במרוצת שנות ה-30 בדמות ספרו של היטלר ״מיין קאמפף״ שהופץ ברחבי גרמניה במיליוני עותקים לאחר שנעשה קנצלר, פרעות אנטישמיות, חרמות, רדיפות, עיתונות אנטישמית - הדר שטירמר, וחוקי גזע המפלים יהודים רשמית - בחרה להאמין שכל אלו לא ישפיעו על הגרמני המשכיל, ולמדה בדרך הקשה שדוקא הוא היה זרוע הביצוע של כל אותן רדיפות. באמצעות סיפורה של משפחת זליגמן מתעד ברגס למעשה את סיפורה הטראגי של יהדות גרמניה כולה אשר נאחזה עד הרגע האחרון באמונה שהשכל הישר, החוק והתרבות יבלמו את הסחף. גם כשהחוקים הלכו והתהדקו והרחוב נעשה אלים, הם פירשו זאת כסטייה זמנית – לא כמהפכה מוסרית. הם סמכו על “גרמניה המשכילה”, על מסורת של סדר ומשפט, ולא העלו בדעתם שהמדינה עצמה תהפוך למנגנון רדיפה שיטתי ואכזרי כל כך. האמון הזה, שנבנה במשך דורות, התנפץ באכזריות: מה שנראה תחילה כהידרדרות מוגבלת התגלה כמהלך מכוון, והמציאות טפחה על פניהם בעוצמה שלא הותירה עוד מקום לאשליות, אך אז כבר היה מאוחר מדי. שמו של הספר ״פוגרום קר״ מתאר את תופעת ההכחשה בקרב יהודי גרמניה שחשבו שהזמן יעשה את שלו ועתיד השפיות לנצח. מה שלא קרה בסופו של דבר. מקס ל. ברגס. כתב את הדברים בשעה כשהאירועים היו טריים בזיכרונו בשנה הראשונה להגירתו מגרמניה בהיותו פליט בשנחאי. סיפורה של משפחת זליג הגיע לאוזניו ממכרים והוא מצא בו מאפיין לכל מה שעברה יהדות גרמניה. זעמו וצערו על מה שפקד את גרמניה ואת הקהילה היהודית שהוא היה חלק ממנה, באים לידי ביטוי בכל שורה. במכתבו לעורך הספר, שיועד לקוראיו, מיום 21 בנובמבר 1939 כתב: ״עורך יקר, עוד בשנת 1928 פחדתי ממהפכה נאצית-סוציאליסטית בגרמניה. ראיתי אותה מגיעה כשם שהמוות מגיע לכל יצור חי. באותן שנים, עד ינואר 1933, ניצלתי כל הזדמנות להתחנן בפני יהודים רבים בגרמניה להיות מוכנים ולהילחם. בדרך כלל הטפתי לאוזניים ערלות. אפילו אבי לא הקשיב לי, למרות שהתחננתי בפניו למכור את מפעלו ולעזוב את גרמניה לפני שיהיה מאוחר מדי. לפני מספר חודשים הוא נפטר, מהגר עני בשוודיה. ידעתי כל הזמן שהיטלר, לאחר שיגיע לשלטון, לא יהסס להשמיד את היהודים בגרמניה בכל האמצעים של רוצח מקצועי. לאחר 1933 הקדשתי את כל זמני לרווחתם של אמנים יהודים, שאליהם הייתי שייך כשחקן, ובמאי 1933 הייתי הראשון שאירגן קונצרטים ומופעים דרמטיים יהודיים לטובת אמנים יהודים ולקהל יהודי בלבד. ייסדתי את איגוד האמנים היהודים בהמבורג, מילאתי ​​תפקיד חיוני בהקמת הליגה היהודית לתרבות בהמבורג, וסייעתי לכמה אמנים יהודים להגר בשלום מגרמניה. בסוף 1935 הייתי בסכנת שילוח למחנה ריכוז. עזבתי בחיפזון והיגרתי לשנגחאי. לאחר שנה של קשיים הפכתי למנהל אולם הנשפים המפורסם בעולם ”קסנובה”. אך פרוץ פעולות האיבה הסיניות-יפניות הפך אותי לפליט בפעם השנייה. מלווה תמיד באשתי, שאהבתה ומסירותה לי הן מעל לכל שבח, נחתתי במנילה. במשך 14 חודשים, שבמהלכם עבדתי תחילה כמנהל מלון, אחר כך כמנהל בחנות של 5 סנט ועשרה, גרנו שם, למרות שהאקלים הטרופי היה קשה לנו לשאת. איש אינו יכול לדמיין כמה אנו מאושרים מאז הגעתנו בדצמבר האחרון למדינה גדולה וחופשית זו. לעולם לא היינו מצליחים להגיע לכאן אלמלא עזרתם האדיבה של פרופסור אלברט איינשטיין ושל חברנו, אלפרד קצנשטיין, לו נהיה אסירי תודה לנצח.  כעת ספרי הראשון, פוגרום קר, עומד להתפרסם. הוא מוקדש לקוראים. זהו ספרך, קורא יקר, לא שלי, כי גם אתה חייב לתרום את חלקך במאבק העולמי נגד עוול, חוסר סובלנות ונגד דיכוי כל החירויות האישיות שאנו, כדמוקרטים נלהבים, מאמינים בהן. לחברה היהודית להוצאה לאור של אמריקה, אני מודה מקרב לב על שאפשרתם את פרסום ספר זה. תמיד אשאר שלך בכנות רבה, מקס ל. ברגס״. [8]ֿֿ, 277 עמ׳. כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית הכל בשלמות. קרעים קלים במעטפת הנייר. מצב טוב. בעמ׳ 5 תיקון בכתב יד, כנראה בכתב ידו של המחבר.