בידספיריט | ״וראו כל העומדים מרחוק וידעו

״וראו כל העומדים מרחוק וידעו כי הרעיון הציוני איננו חלום...״ - ההזמנה הרשמית אשר שלח תאודור הרצל להשתתף בקונגרס הציוני הראשון - גיליון עיתון ״המליץ״ מיום 21 באפריל 1897 - גיליון נדיר בו פורסם לראשונה דבר ההזמנה הרשמית מאת תאודור הרצל ליהדות אירופה לבוא ולהשתתף בקונגרס הציוני הראשון שעתיד היה להתקיים בסוף חודש אוגוסט 1897, בה מפורטת לראשונה תכנית הקונגרס ההיסטורי. באותה העת סבר הרצל כי הקונגרס יתקיים בעיר מינכן (ראה להלן), אך בהמשך הועתק מקומו לבזל. בעמוד השני של הגיליון תחת הכותרת: ״עזרת סופרים - מכתבים מווין״, נדפס ה״קול קורא״ ששלח הרצל ״לכל מושבות בני ישראל באוסטריא ואשכנז ושאר ארצות המערב לקרובים ולרחוקים, ותחתיו חתום שם ד״ר תאדור הרצל, ואלה דבריו: ״בחמשה, ששה ושבעה ועשרים יום לחדש אוגוסט שנת 1897, יתכנסו בעיר מינכען מכל חו”צ אשר בארצות מערב אירופא. תכלית הכנסיה הזאת לקרב את לבותם, לבאר את דעותיהם השונות ולפלס נתיב אחד לכל מעשיהם...״. בתוך הדברים ניכר היטב כי כוונתו של הרצל בקונגרס היתה ליצור משהו חדש שלא היה מעולם - כינוס רב השפעה שישנה את מסלול ההיסטוריה היהודית. הרצל מפרט מי יהיו הדוברים בכינוס והנושאים עליהם ידברו, כאשר הוא עצמו ידבר על ״שאלת היהודים וכנסת שרי המדינות הגדולות בקרב הימים״. הרצל מדגיש בדבריו כי מטרת הקונגרס היא: ״וראו כל העומדים מרחוק וידעו כי הרעיון הציוני איננו חלום, כי יש בו חפץ ויש לו אחרית ותקוה״. עוד מוסיף הרצל כי במשך עשרות השנים התקיימו כינוסים רבים בקרב ישראל ״להועץ, לחדש או לגדור פרצות״, אך כל אותם כינוסים לא הביאו עימם שום בשורה, ואלו הכינוס המתוכנן ״בעיר מינכען בחדש אוגוסט הבא תביא ברכה רבה לענין הלאומי״, ע״י צירוף וליבון מחשבותיהם של חובבי ציון לדעותיהם השונות מבקש הרצל לאחד את כולם תחת רעיון ״מדינת היהודים״ לשים את כל המחלוקות בצד ולהתאחד לגורל משותף במדינה עברית אחת שתאחד תחתיה את הזרמים כולם. הרצל מדגיש בדבריו כי כוונתו בקונגרס היא לאחד את הזרמים השונים לרעיון ״מדינת היהודים״ בארץ ישראל דוקא: ״ישנם רבים במערב אירופא הנשבעים לדגל ״מדינת היהודים״, אבל אחת היא להם אם ממזרח הים הגדול או במדברות ארגנטינה. יש החפצים בציון ושם ״ציונים״ יקרא להם, אבל אינם לאומיים... ישנם גם כן לאומיים השמים לאל את הרעיון הציוני אשר די להם העבר ואינם מאמינים בעתידות טובים מן הימים האלה... ועל רעיון הישוב מביטים בשאט נפש...״. את כולם ביקש הרצל לאחד תחת חזון אחד שירתום לתוכו את האוצרות הלאומיים של העם היהודי דוקא בארץ ישראל. בתוך הדברים מבקש הרצל מבעלי כספי ה״חלוקה״ שלא למנוע מהנציגים להגיע לקונגרס באיומים שונים של הפסקת הכספים, ומדגיש עד כמה האתגרים לאחד את כל הזרמים תחת הרעיון הציוני הם קשים ״ואת הדברים המעטים האלה אמרתי כמובן, לא להקטין את ערך הכנסיה כי אם להראות את המלחמה הקשה אשר לנו, לא רק מחוץ כי אם בבית. לא רק מפנים כי אם גם מאחור. ימים עוד רבים יעברו עד אשר תצלח לפנות את אבני הנגף האלה מעל דרכנו״. הקונגרס הציוני העולמי הראשון היה הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים. הקונגרס התקיים בבזל שבשווייץ בין 29 ל-31 באוגוסט 1897 – א' עד ג' באלול תרנ”ז. יוזם הקונגרס ומנהיגו היה בנימין זאב הרצל. בעקבות פרסום ספרו ״מדינת היהודים״ ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להגשמת הרעיון הציוני החליט הרצל לערוך את הכינוס הראשון ההיסטורי במטרה לגייס את דעת הקהל היהודי ברחבי אירופה למטרת הגשמת הרעיון הציוני. הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית מחובבי ציון לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת. בכך הציב הרצל את המסד לכל המערכות הפוליטיות של התנועה הציונית. הרצל העדיף לקיים את הקונגרס בציריך שבשווייץ, וזאת כדי להדגיש את האופי המדיני הנייטרלי של הכינוס. אך הנציגים מרוסיה בוועדה המכינה נרתעו מרעיון קיומו בשווייץ, משום שמדינה ליברלית זו שימשה מקלט למהפכנים רדיקלים רוסים, והנציגים מרוסיה חששו שהקונגרס יזוהה עם פעילות מהפכנית. לפיכך הסכים הרצל להצעה לערוך את הקונגרס במינכן, שבגרמניה, שהייתה אז מרכז התרבות דוברת הגרמנית, וממוקמת בצומת רכבות עם מזרח אירופה, שמשם אמורים היו לבוא רוב הצירים, וכבר החל בארגון הקונגרס המיועד בעיר מינכן, אלא שלאחר שכבר נשלחו ההזמנות והודפסו בעיתונות העברית, הקהילה היהודית במינכן חששה כי קונגרס כזה עלול לפגוע באידאולוגיה המוצהרת של רוב יהודי גרמניה, שראו עצמם כ”גרמנים בני דת משה”. יהודי מינכן טענו כי קיום הקונגרס בעירם מסכן את ביטחונם שכן הכינוס הציוני היה מבוסס על התפיסה שקיים עם יהודי המבקש לעצמו מולדת, וקיומו במינכן עשוי היה להטיל ספק בנאמנותם לארצם. הם אף הביעו את התנגדותם בעיתונות הכללית במינכן, מה שהביא בסופו של דבר את הרצל להחלטה להעביר את מקום הקונגרס לשווייץ. אולם לבזל, ולא לציריך, וזאת מתוך התחשבות בעמדת הנציגים הרוסים, פחות מחודשיים לפני קיומו של הקונגרס. הזמנות להשתתף בקונגרס יצאו מווינה אל אישים וארגונים יהודיים. בנוסח העברי של ההזמנה חתום הרצל בתור ”ראש הוועד להכנת הקונגרס הציוני”. 4 עמודים. גיליון שלם. 35 ס״מ. מצב טוב.