בידספיריט | “היהודים והתלמוד” - פרסום אנטישמי


“היהודים והתלמוד” - פרסום אנטישמי ארסי במיוחד - תרגום רוסי. פריז, 1928 - “Евреи и Талмудъ”  - “היהודים והתלמוד”, מאת Flavien Brenier. פרסום אנטישמי התולה את ״אופיו הנבזי של היהודי״ ביסודות התלמודיים של המסורת היהודית. תרגום לרוסית מצרפתית מאת: граф Дм. Мих. Граббе - הרוזן דמיטרי מיכאילוביץ’ גרבה. פריז, 1928. פרסום אנטישמי קיצוני במיוחד, המנסה לבסס טענות כלליות קשות נגד יהודים באמצעות פרשנות סלקטיבית של התלמוד והאמונה היהודית. נכתב במקור ע״י פלביוס ברנייה דה סן קריסטו, ותורגם לרוסית בפריז בידי דמינטר מיכאלוביץ׳ גרבה: ״אדם רגיש במיוחד, הוא הבין מיד את מלוא הסכנה הטמונה בבונים החופשיים וביהדות והקדיש את שנות חייו האחרונות למאבק ברשע הנורא הזה״ (מהספר). הספר מנסה לבסס תזה אנטישמית ״מלומדת״ שלפיה התלמוד משקף מערכת נורמטיבית נפרדת וסגורה בעלת קודים לטובת העם היהודי, שלכאורה מנוגדים לחברה הכללית. לשם כך המחבר אוסף ציטוטים מתורגמים מן התלמוד (לעיתים דרך תיווך של מקורות משניים), ומציג אותם כהוכחה ליחס עוין מצד היהודים כלפי לא-יהודים ולשאיפה לשליטה כלכלית וחברתית. הטיעון בנוי באופן מצטבר: קטעים בודדים מנותקים מהקשרם המקורי ומוצגים כמייצגים “רוח כללית”, תוך מעבר מהצגה טקסטואלית להסקת מסקנות פוליטיות רחבות. החיבור משלב גם ממד קונספירטיבי: ניסיון לקשור בין פרשנות זו של התלמוד לבין תהליכים בני הזמן – עיתונות, פיננסים ופוליטיקה אירופית – ולהציגם כחלק ממערך השפעה יהודי כביכול שמטרתו היא השתלטות על העולם: ״כיצד יכלו אלו שאבותיהם קיבלו את עשרת הדיברות של ברית האהבה והצדק בסיני להחליף אותן בחוק השנאה, הרצח והשוד המנחה אותם כיום ונקרא תלמוד? זה כל מה שנראה לנו נחוץ להבהיר לפני שנמשיך, תוך שימוש במקורות האמינים ביותר, לחקר התלמוד עצמו וההשלכות הכרוכות בקבלת תורתו... ננסה להבהיר כיצד התרחשה שחיתות ישראל, איזו קרקע מתאימה מצאה שחיתות זו במאפיינים השבטיים הטבועים בעם היהודי, ואילו מניעים פוליטיים אילצו את היהודים לבגוד בייעודם, מה שהוביל אותם תחילה להרג אלוהיים ובהמשך למאבק קדמוני ועתיק יומין נגד הנצרות. בדרך זו נקבל את המפתח להסבר התעלומה שסביבה סובבת הפוליטיקה העולמית במשך אלפיים שנה...״ (מהמבוא). בדומה לכתבים בעלי אופי גזעני שנפוצו באותה העת גם ספר זה תולה את האשמותיו נגד היהודים בתורת הגזע וקובע כי: ״המאפיינים הגזעיים הטבועים ביהודים תרמו לשחיתותם הדתית״, וקובע כי היהודי הינו ״איום על הציווליזציה״, וכי הוא המקור לכל תחלואי העולם. ב״מסקנת הספר״ כותב המחבר את מטרתו המוצהרת בהפצת פרסום אנטישמי זה: ״אפילו בצרפת בתחילת המאה העשרים, היהודים שמרו בנאמנות את מצוות התלמוד הנבזיות ביותר, והסמכות הרבנית לא איבדה מאום מכוחה.... האם עלינו להיות מופתעים אם כן מהשחיתות המוסרית וההרס החומרי שהעם היהודי מפיץ סביבנו? בהקדשת מחקר זה לכת הפרושים ולחוק המוסרי שלה, התלמוד, לא התכוונו להטיף לשנאה פראית נגד הגזע היהודי. זה רחוק מכוונותינו. רצינו להצביע על היסודות המזיקים של היהדות, להבהיר את סיבותיה, והגענו למסקנה שהיהודי, לפני היותו נבל, הוא קורבן שהורעל על ידי כת הפרושים הסודית; הוא ספוג בארס שלה, וכבר עשרים מאות שנים הוא שופך ארס זה על היקום כולו. כתוצאה מכך, אחזנו נשק... נגד היהודי כפי שהתלמוד הפך אותו להתגלמות העליונה הזו של המחשבה הפרושית, נגד היהודי הורג-אלוהים, השקרן, הגנב והרוצח. תעזור לנו עבודה קצרה זו להבין את היהודי כפי שהוא ולשפוט אותו לפי מעלותיו״. נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי WorldCat, בספריה הלאומית בירושלים. 107 [3] עמ׳. מצב טוב מאד.