בידספיריט | אני מאשים! - עדויות וחוויות
אני מאשים! - עדויות וחוויות ממחנות הריכוז היווניים. ברלין, 1950 - מהדורה ראשונה - Ich klage an! Erlebnisberichte aus den griechischen Konzentrationslagern” - “אני מאשים!”. עדויות וחוויות ממחנות הריכוז היווניים”. הוצאת Hilfskomitee für das demokratische Griechenland (“ועדת הסיוע ליוון הדמוקרטית”). ברלין, 1950 - מהדורה ראשונה. גרמנית. נדיר. לאחר שחרור יוון מן הכיבוש הגרמני בשנת 1944 התפתח במדינה עימות חריף בין המחנה המלוכני-ימני שנתמך בידי בריטניה ובהמשך גם בידי ארצות הברית, לבין תנועות השמאל ובראשן הארגונים שהובילו את המאבק נגד הכיבוש הנאצי. במסגרת המאבק הזה הוקמו יחידות ביטחון שונות שתפקידן היה לדכא פעילות פוליטית של השמאל. ארגונים כגון A.E.T.O.S. פעלו באיסוף מודיעין, במעצרים ובהעברת חשודים למחנות מעצר ולאיים שבהם רוכזו אסירים פוליטיים. בתקופה זו הוקמו מחנות מעצר פוליטיים במספר מקומות, ובהם איים כגון מקרוניסוס, איקריה, וטריקרי. אליהם נשלחו אלפי פעילים, אינטלקטואלים, חיילים לשעבר וחברי תנועות התנגדות שנחשדו בנאמנות לשמאל, בהם עונו אסירים בשל דעותיהם הפוליטיות. פעילותם של ארגונים כגון A.E.T.O.S. הייתה חלק ממערכת הדיכוי הפוליטית שהתפתחה ביוון בשנות מלחמת האזרחים (1946–1949) ובראשית המלחמה הקרה. ״מנוליס פרוימאקיס סיכן את חייו כדי להבריח את טקסט החוברת בשפה הצרפתית ”אני מאשים” ממחנה הריכוז מקרוניסוס. אפילו הפרות קלות משמעותיות של חוקי המחנה נענשים בחומרה במחנות הריכוז של יוון. פרוימאקיס סיכן את חייו בתקווה שיוכל לסייע בהצלת חבריו השבויים. כפי שנכתב בפתח החוברת: ״ אני מאשים - נכתב מאחורי גדרות התיל של מחנה הריכוז מקרוניסוס. הוצאה: יוון החדשה. למזכירות הכללית של האו”ם, לממשלות של כל העמים, לארגונים דמוקרטיים ברחבי העולם. אני מרשה לעצמי לשלוח לכם תזכיר מדוד במכוון, אך אמין לחלוטין, על מה שקורה כאן. אני מתחייב לאמיתות המלאה של הדיווח שלי בחתימתי. כל מה שאני מתאר בפירוט בשורות הבאות מבוסס על ניסיוני ותצפיותיי האישיות; אלו הן עובדות שאני עצמי ראיתי וחוויתי, אשר התגלו לנגד עיניי ממש. בכבוד הכי גדול שלי! מנוליס פרוימאקיס לשעבר חבר הפרלמנט היווני״. הכותב מתאר כאן את מעשי הזוועה אשר ביצעו אנשי ה A.E.T.O.S - יחידה מיוחדת של מנגנון הביטחון שפעלה בשיתוף פעולה עם המשטרה והשירותים החשאיים של המדינה. מטרתה המרכזית הייתה איתור, מעקב ומעצר של פעילים שנחשדו בזיקה לשמאל, לקומוניזם או לתנועות דמוקרטיות-רדיקליות: ”פלוגת ה-V.E.T.O נחושה וזכאית לחלוטין לנקוט באמצעים הדרושים כדי לשבור את התנגדותנו, ”לשבור” אותנו, כפי שהם מכנים זאת. אם נסרב להצהיר חרטה, נעמוד בפני השמדה פיזית... אנו מחולקים בין 4000 איש אשר, לאחר שסבלו כל מיני ייסורים וצברו ניסיון מספיק ב”אמנות החינוך” של גנגסטרים אלה... מטרת כליאתנו יחד עם כופרים היא להפעיל עלינו השפעה של ניטרול מורל, לשבור את התנגדותנו, להרתיע אותנו ולגרום לנו להיכנע לדרישות תליינינו... אלו שנבחרו כך מופרדים משאר הקהל. החיילים מתארים להם את העינויים הצפויים להם, את המכות הנוראיות שיעברו, שאף בן אנוש לא יוכל לסבול... האסירים חוטפים בעיטות לכל חלקי הגוף. לעתים קרובות מספיק, מכות כאלה ניתנות בעוצמה כזו עד שהקורבנות מאבדים את הכרתם...״. לכל אורכה של החוברת מנוליס פרוימאקיס מתעד לפרטים את ההתעללות היומיומית באותם מחנות וכותב כי מתוך 1900 איש שהגיעו בדצמבר 1949 למחנה רק 600 הצליחו לעמוד בעינויים ולשמור על שתיקה. רבים מהם ניסו לשים קץ לחייהם, ואחרים מתו מתוך תשישות. הוא מתאר את העינויים שעברו האסירים ב״כלובי המוות האיטי״ - אותם חדרי מעצר בהם עונו אסירים בהרעבה, עבודות פרך, חשיפה לפגעי מזג האוויר, , זוהמה, מכות ועלבונות, לחץ פסיכולוגי, איומים באקדח, ועוד. הוא דורש בתוקף לפרק את מקרוניסו אותו הוא מכנה ״דכאו האמריקאי ביוון״. בסוף החוברת לאחר תיעוד מפורט של זוועות מחנה מקרוניסוס מופיעה ההצהרה: ״קריאה של הוועדה היוונית לסגירת מחנה הריכוז מקרוניסוס ולחנינה כללית ביוון״ בשמם של פרופסורים ואישיים חשובים חברים בוועדות אסירים פוליטים לשעבר תחת הכיבוש הנאצי. נדיר. ארבע רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי WorldCat בספריות בגרמניה. 24 עמ׳. מצב טוב מאד.