בידספיריט | ״שער הניצחון עומד, הלובר עומד,

״שער הניצחון עומד, הלובר עומד, נוטרדאם עומד... אתם אלה שהצלתם את כל זה. היו גאים בזה!...״. משידורי הרדיו של ג׳ורג׳ דלמר בתום מלחמת העולם השנייה - צרפת, 1945 - מהדורה ראשונה - Voici les libres propos de George Delamare. Radiodiffusion française. Chaîne parisienne - אלו הן דבריו המלאים של ג'ורג' דלמר. שידורי רדיו צרפתיים. ערוץ פריז. הוצאת  Les Ordres de Chevalerie. צרפת, 1945 - מהדורה ראשונה. נדיר. תמליל שידור שהעביר קריין הרדיו הצרפתי ג׳ורג׳ דלמר ברדיו בסיומה של מלחמת העולם השנייה, לאחר שחרור פריז. בדבריו קורא דלמר לאזרחי צרפת לחזור לתרבות הצרפתית המקורית, ולהסתכל לעתיד למרות המעידה שחוותה צרפת בשנות המלחמה. הוא מדבר על התאוששות באמצעות חזרה לעבודה, מזהיר מפני פצצת האטום, ומציע שלא לעסוק בזוועות מלחמת העולם השנייה, אלא בריפוי נפשי. הוא מביע צער על כך שצרפת לא השכילה להצטרף לארצות הברית בשלב מוקדם של המלחמה, ובושה על תמיכתה בגרמניה הנאצית, אך מסייג זאת באמרו כי צרפת היתה בטוחה שגרמניה הנאצית תנצח במלחמה ולכן מנהיגיה כרתו עמה ברית. כמו״כ הוא מביע סיפוק מהעובדה שבשל ברית זו עם הגרמנים צרפת עצמה נותרה שלמה: ״סקרו את בירות אירופה וספרו את אלו שנותרו שלמות לאחר ארבע שנות כיבוש גרמני!... שער הניצחון עומד, הלובר עומד, נוטרדאם עומד, עמוד ונדום עומד. אתם אלה שהצלתם את כל זה. היו גאים בזה!...״. בהסתכל קדימה לשנים הבאות הוא מעודד את העם הצרפתי לתפוס מחדש את מקומו בעולם ולא לשקוע בעיסוק בלתי פוסק בעבר. ז'ורז' דלאמאר (Georges Delamare) הוא דמות מרתקת אך שנויה במחלוקת בהיסטוריה של הרדיו הצרפתי, במיוחד סביב תקופת מלחמת העולם השנייה ושחרור פריז. בתקופת הכיבוש הנאצי של צרפת, דלאמאר היה אחד הקריינים המוכרים ביותר ברדיו פריז. תחנה זו הייתה תחת שליטה גרמנית ישירה ושימשה ככלי תעמולה מרכזי עבור הנאצים ועבור משטר וישי. הוא היה מזוהה עם הטון הסמכותי והמקצועי של התחנה, מה שהפך אותו בעיני הצרפתים (ובעיני המחתרת) למשתף פעולה בולט. האירוע הדרמטי ביותר בקריירה שלו התרחש ב-15 באוגוסט 1944. בעוד כוחות בעלות הברית מתקרבים לפריז, דלאמאר ביצע ”תפנית” פתאומית: במהלך שידור חי, הוא הפסיק להקריא את התעמולה הפרו-גרמנית והחל להשמיע את ה”מרסייז” (ההמנון הצרפתי) וקריאות לשחרורה כאשר הכריז בשידור: ”כאן רדיו פריז המשוחרר!”, עוד לפני שהעיר שוחררה רשמית. מעשהו לא התקבל בברכה על ידי כל צדדי המתרס: הגרמנים: זעמו על הבגידה והפסיקו את השידור באופן מיידי. המחתרת הצרפתית ראתה בו אופורטוניסט שמנסה להציל את עורו ברגע האחרון. הם לא שכחו לו שנים של הקראת הודעות תמיכה בנאצים. עבור חלק מהמאזינים בפריז הנצורה, זה היה רגע של תקווה אדירה, אך למרות זאת נותר דלאמאר דמות מוכתמת. בניגוד לאנשי תקשורת אחרים ששיתפו פעולה עם הנאצים (כמו פולין פיירף או ז'אן-הרוד פאקי שהוצאו להורג או נכלאו), דלאמאר הצליח במידה מסוימת להימנע מהגורל הקשה ביותר, עם זאת, הקריירה שלו ברדיו הממלכתי הגיעה לסיומה והוא נדחק לשוליים התקשורתיים. נדיר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי WorldCat. 31 [1] עמ׳. מצב טוב.