בידספיריט | מחנה הריכוז דכאו כפי שתואר

מחנה הריכוז דכאו כפי שתואר על ידי אסירי דכאו - עדויות קשות של אסירי דכאו. גראץ, 1945 - מהדורה ראשונה - ״Konzentrationslager Dachau – Geschildert von Dachauer Häftlingen״ - מחנה הריכוז דכאו – כפי שתואר על ידי אסירי דכאו - עדויות קשות של זוועות מחנה דכאו מפיהם של האסירים עצמם מיד בתום המלחמה. הוצאת Antifaschistischer Volksverlag. גראץ, 1945 - מהדורה ראשונה. גרמנית. נדיר ביותר. פרסום מוקדם וקשה מאד לקריאה, אשר נכתב לאחר גביית עדויות מפורטות של אסירים ששרדו את מחנה דכאו, ונועד בראש ובראשונה לשמש מסמך הסברה אנטי־נאצי מיידי לציבור הגרמני והאוסטרי לאחר קריסת הרייך. זהו תיעוד ישיר, טעון ובלתי מעובד, של חוויות המחנה שעברו אסירים אוסטרים, יהודים, ובכלל - תנאי החיים, האלימות, הרעב והטרור, כפי שסופרו בידי האסירים עצמם זמן קצר מאוד לאחר השחרור, כאשר הזיכרון עדיין חי ופתוח. בפתח החוברת נכתבה ההצהרה: ״חוברת זו נכתבה על ידי אסירי דכאו. היא מציגה רק עובדות שנראו, נחוו ואושרו על ידי לפחות כמה אסירים. עם זאת, היא מציעה רק הצצה קטנה מאוד לסבל, למוות ולמאבק בדכאו. גם אם הכרכים היו מלאים, רק חלק זעיר מהאמת הנוראית היה נשאר. אם חוברת זו תתרום לכניסת עידן חדש שבו זוועות לא אנושיות וקניבליסטיות כאלה אינן אפשריות עוד, אז היא תמלא את ייעודה.״ החוברת מתעדת את ההתעללות הזוועתית ממש מיומו הראשון של האסיר בדכאו. תנאיו הפיסים של המחנה (״בריחה מהמחנה היתה כמעט בלתי אפשרית״), סדר היום המפרך של האסירים במחנה, החרדה במחנה מ״ביקורת״ (״כאשר הגיע מבקר למחנה, דבר שהיה נהוג מספר פעמים בשבוע, כל האסירים נתפסו בהתרגשות עצבנית שוודאי לא הייתה מובנת לאדם מבחוץ. מהומה זו נבעה מהעובדה ש”בדיקת סדר” קפדנית נערכה לפני כל ביקור, וכל תלונה הובילה לדוח משמעתי. עילות לתלונה כללו, למשל, כפתור שלא תפור היטב, פירור לחם בין מנת האסיר היומית המסודרת בקפידה בארונו, או כתם על דופן העץ  הפנימית של הארון...״), האופן בו ניהלו את המחנה באכזריות אנשי ״גולגלות המוות״ אשר תלו גולגלות אמיתיות של נספים בכניסה לאולם הבאולניג שלהם במחנה, ועוד. אחד הפרקים המחרידים כאן עוסק בשיטות הרצח והעינויים של האסירים היהודים שהיו נהוגות בדכאו - אסירי דכאו לשעבר מתארים כאן שיטות של הרג מהאכזריות ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית שננקטו במיוחד כלפי היהודים. אנשי האס אס שביצעו את הרציחות מצויינים כאן בשמותם ובתפקידם במחנה. במחנה היתה נהוגה שיטה של הכאות אשר חטפו האסירים לאורך כל היום ללא כל סיבה - האסירים סבלו מ״מכות לא רשמיות״ באופן קבוע, בשל כך נקראה הדרך שעברה במרכז המחנה ״רחוב הדם״. פרק אחר מוקדש לניסוים שביצעו הנאצים בגופם של אסירי המחנה בבית החולים של דכאו. הניסויים שביצע ד״ר ראשר איש סודו של הימלר מתוארים כאן לפרטי פרטים. ראשר יצר וואקום בתא אטום אליו הוכנסו אסירים כדי לבחון את תנאי הלחץ, ולספק תוצאות עבור הלופטוואפה הגרמני. כל אסיר שהוכנס לתא זה מצא את מותו תוך דקות. כמו״כ מתואר כאן כיצד הוא בצע ניסויים בגופם של האסירים באמצעות רעלים שונים. כמו״כ מתואר כאן כיצד הופצו המחלות במחנה במכוון ע״י אנשי האס אס במטרה לספק ״חומר אנושי״ לניסוייו המפלצתיים. כמו״כ מספרים אסירי דכאו על מטווח הירי בו השתמשו הנאצים באסירים חיים ששלמו על ״טעויות״ הירי במותם, ״שיטת באך״ - העינויים הנוראים שעברו אסירים שניסו לברוח מהמחנה, התעללויות בנכים שנשלחו לדכאו, ועוד. החוברת כוללת שלושה רישומים המתעדים חוויות אישיות קשות במחנה והם צוירו של אסירי דכאו עצמם. נדיר ביותר. שתי רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי WorldCat 47 עמ׳. מצב טוב מאד.