בידספיריט | תפילת אזכרה לנשמת כריסטיאן מלך
תפילת אזכרה לנשמת כריסטיאן מלך דניה - המלך אשר ענד את הטלאי הצהוב כאות הזדהות עם היהודים. ישורון. ירושלים, 1947 - MEMORIAL SERVICE FOR HIS LATE MAJESTY KING CHRISTIAN X OF DENMARK סדר תפלת אזכרה לנשמת כריסטיאן העשירי מלך דניה, כ״ה באייר תש״ז, 18 במאי 1947, בית הכנסת ישורון ירושלים. עברית ותרגום אנגלי. פרקי תהלים, פסוקים מספר ישעיהו, צדוק הדין, תפילת אשכבה מיוחדת לכריסטיאן מלך דניה ״שר נקטף מביתו וכסא מלכותו ומארצות החיים״ המציינת את חסדיו בהגינו על הקהילה היהודית בשנות השואה: ״זכרה נא ה׳ לטובה ולברכה את אשר... עשה בחרף נפש, להציל ממות וכליה את פליטי עמך ישראל אשר נמלטו אל ארצו ומדינתו מצפרניהם הטורפות של אויביהם האכזרים...״ ו״אדון עולם״. כריסטיאן העשירי, King Christian X, מלך דנמרק בשנים 1947–1912, נחשב לדמות ייחודית בהיסטוריה האירופית של תקופת שתי מלחמות העולם. בתקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה הוא שימר נוכחות מלכותית רציפה וזהירה, שתרמה ללכידות אזרחית ולתחושת ריבונות דנית גם תחת מגבלות קשות. בזיכרון ההיסטורי והיהודי נתפס כריסטיאן העשירי כמלך שעמד, במעשיו ובסמליות של שלטונו, מנגד למדיניות האנטי־יהודית הנאצית, וכמי שמדינתו מילאה תפקיד מכריע בהצלת יהודי דנמרק ב־1943. בשנת 1943, כאשר פתחו הגרמנים ברדיפות היהודים בדנמרק, התערב המלך אצל הגרמנים למען היהודים. כמו״כ סייע המלך לממן את הצלת יהודי דנמרק והעברתם לשוודיה, שם הם היו בטוחים מפני רדיפותיהם של הנאצים. ידוע בייחוד המעשה על כך שבשנות המלחמה המלך ענד את הטלאי הצהוב לאות הזדהות עם היהודים (סיפור זה שואב את מקורותיו מדוח בריטי משנת 1942 שעל פיו איים המלך שהוא יענוד את הטלאי הצהוב במידה שיהודי דנמרק יאולצו לעשות כן). סיפור נוסף שהתפרסם בעיתונות האמריקאית נוגע להנפתו של דגל צלב הקרס על מלון ד'אנגלטר, אשר שימש אז כמפקדה הצבאית הגרמנית בקופנהגן. המלך חלף ברכיבתו היומית ליד המלון, הבחין בדגל ואמר לזקיף שניצב שם כי זוהי הפרה של הסכם שביתת הנשק ושיש להסיר את הדגל. הזקיף סירב לעשות כן. בתגובה לכך השיב המלך, שאם הדגל לא יוסר, הוא ישלח חייל דני לעשות זאת. הזקיף השיב ש”החייל יירה”. המלך השיב ש”החייל הזה יהיה אני בעצמי”. על פי הסיפור, הדגל הוסר בסופו של דבר. בשל יחסו הטוב ליהודים הפך לדמות נערצת אף מחוץ לגבולות ארצו. נדיר ביותר. עותק אחד בלבד רשום בקטלוג הספריות העולמי WorldCat בספרייה הלאומית בירושלים. [14] עמ׳. מצב טוב מאד.