בידספיריט | שתי בובות אנטישמיות מתיאטרון בובות.

שתי בובות אנטישמיות מתיאטרון בובות. גרמניה, סביב 1900 - שתי בובות אנטישמיות אשר שמשו כדמויות בתיאטרון בובות גרמני. גרמניה, סביב 1900. בובה בדמות יהודי בפנים סטראוטיפיות עם אף ארוך ומשקפיים חובש כיפה לבוש בגלימה שחורה. בובה בדמות אשה יהודיה בעלת פנים סטרואוטיפיות עם שיניים בולטות החוצה ואף גרוטסקי לבושה בחצאית אפורה מעוטרת. בבטנת שתי הבובות מקום להכניס את ידו של המציג את הדמות בתיאטרון. בגרמניה של שלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, תיאטרון הבובות העממי (Puppentheater) היה אחד הכלים הפופולריים ביותר להזרקת סטריאוטיפים אתניים וחברתיים לקהלים רחבים, ובתוכם ילדים ובני נוער. לצד דמויות מוכרות מן הפולקלור כגון קאספארל (Kasperl) ודמויות שונות, נעשה שימוש בבובות המייצגות “יהודי” טיפוסי בעל מאפיינים קריקטוריים מוגזמים, שנועדו לעורר לעג, חשדנות או סלידה. הופעתן של הדמויות הללו נשענה על מסורת של קריקטורה אנטישמית שהתפתחה בעיתונות הסאטירית הגרמנית החל מאמצע המאה ה-19, ועם התעצמות הלאומנות הגרמנית והאנטישמיות הפוליטית בשנים הסמוכות לאיחוד הרייך, קיבלו הבובות משמעות חינוכית-תרבותית: הן סיפקו “שפה” ויזואלית קלה לעיכול המכתיבה היררכיות חברתיות וסימני זהות. הז’אנר הזה החדיר לציבור דימויים מעולם הקריקטורה והסאטירה הפוליטית בדמות תיאטרון שהעניקו ליהודי חזות חשודה של “זאב במסווה” או “סוחר ערמומי”. במרחב הזה הפכה דמות היהודי על הבמה לאישור ויזואלי של דעות קדומות. האנטישמיות מצאה מקום חדש בו היא יכולה ״להראות״ את היהודי, ולא רק לכתוב אודותיו.  חשיבותם של מופעי הבובות האנטישמיות בראשית המאה טמונה בכך שהם פעלו בטריטוריה הפחות ממוסדת שבין בידור עממי לגיבוש תודעה לאומית. הם שיקפו הלכי רוח שהקדימו את עלייתה של אנטישמיות גזעית וממלכתית בתקופה שבין שתי המלחמות, והם מלמדים כיצד דימוי יהודי מוקצן נטמע בקוד־תרבות המוני עוד לפני העידן הנאצי. גודל זהה: 27x12 ס״מ. מצב טוב.