בידספיריט | ״התשוקה על פי רוונסבריק״ -

״התשוקה על פי רוונסבריק״ - שירים שנכתבו במחנה בידי אסירת המחנה מישלין מורל - עותק מוקדש וחתום בידי המחברת - La passion selon Ravensbruck - ״התשוקה על פי רוונסבריק״ מאת Micheline Maurel. פריז, 1965. שירים שכתבה אסירת מחנה ראוונסבירק המשוררת הצרפתייה מישלין מורל החל ממעצרה בשנת 1943 ועד שחרור המחנה. עותק מוקדש וחתום בידי המחברת. שירים שכתבה בתנאי חיים קשים המתעדים את ההתנהלות היומיומית הבלתי אפשרית ואת תחושותיה הקשות במחנה הנשים. מישלין כתבה את התאריך המדוייק בו נכתב כל שיר, ובחלקם אף תיעדה את הסיטואציה בה נכתב כל שיר. כך למשל כתבה באוגוסט 1943: ״נכתב בזמן שהקצין הגרמני עלה לחדרים עם רשימות אלה שעתידים לעזוב לגרמניה״ בו הביעה משאלה ״ובכל זאת האדון אולי תציל אותי... לפני שזה נגמר, לפני שהרשימות מוכנות...״. היא בטאה בשיריה את תחושותיה הקשות העמוקות ביותר המבטאים את החיים בצד המוות: ״אם אמות כאן אל תבוא לבכות סביב מיטתי״ וכן בשיר אחר: ״מי יודע אולי כבר מתתי...״. בשירה ״ולפעמים כשהיום נגמר״ כתבה על בדידותה הקשה במחנה ועל כאב השכול, על תחושת הרעב הקשה, וכן תפילותיה בעת מצוקתה. שירתה נעה על הציר שבין עדות לזיכרון לבין עיבוד ספרותי רגוע ומדויק. מבחינה תוכנית היא נוטה להימנע מרגשנות ישירה או דרמטיזציה, ובמקום זאת משתמשת במבע מאופק, לעיתים כמעט יבש, כדי לבטא טראומה, אובדן והתבוננות בחיים. מישלין מורל [1916-2009] סופרת ומשוררת צרפתייה, לוחמת בתנועת ההתנגדות (Résistance) אשר גורשה למחנה ראוונסבריק בשנת 1943. סיימה לימודים גבוהים בספרות קלסית בליון. בשנת 1940 הצטרפה למחתרת הצרפתית והייתה חלק מרשת ”מרקו פולו”. מלאה התלהבות, שהתה בליון עם מלגת אגרגציה (מסלול הכשרה אקדמי גבוה), ובשנים 1941–1942 לימדה שם ספרות. ב־19 ביוני 1943 נעצרה בידי הגסטאפו ונכלאה במבצר רומנוויל. ב־29 באוגוסט 1943 גורשה לנויברנדנבורג, מחנה משנה של ראוונסבריק, וקיבלה את המספר 22410. היא שרדה שם במשך עשרים חודשים עד ששוחררה עם התקדמות הכוחות הרוסיים באפריל 1945. במאי 1945 שבה לטולון. את תוצאות המחסור וההתעללות שעברה במחנה נשאה עמה כל חייה. לאחר המלחמה עבדה בהוראה מספטמבר 1946 עד יוני 1948, ולאחר מכן קיבלה תפקיד מתרגמת בארגון הבריאות העולמי ובמטה הצלב האדום הבינלאומי בז’נבה. 85 עמ׳. מצב טוב מאד.