בידספיריט | הפקודה הרשמית לפינוי חצי האי

הפקודה הרשמית לפינוי חצי האי סיני שנתנה בידי שר הביטחון אריאל שרון - אפריל 1982 - ”היום אנו משלימים את פינוי סיני, במסגרת הסכם קמפ-דיוויד והסכם השלום הראשון שחתמה ישראל עם הגדולה והחשובה במדינות ערב - מצרים...” - ”פקודת יום לפינוי סיני” חתומה בדפוס בידי שר הביטחון דאז אריאל שרון. 25 באפריל, 1982. במכתבו ההיסטורי למפקדים ולחיילים בסדיר ובמלואים כותב שרון: ”מי כבני דורנו, במדינת ישראל הנלחמת זה עשרות שנים על קיומה וקידומה, למד על בשרו את מוראות המלחמות בסיני כמו בשאר שדות הקרב. גם במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, ולאחר מכן במלחמה המרה והקשה מכולן, בה הבסנו שוב את האויב - מלחמת יום הכפורים. חולות מדבר סיני, המלווה אותנו משחר הולדתה של האומה המתבססת וחוזרת ונאחזת בארצה - רוו בדם לוחמנו... אין אנו נסוגים מסיני. אנו מפגינים את רצוננו להתקדם לקראת שלום...”. כמו”כ הוא מתייחס בדבריו להתנגדות הרחבה שקמה כשממשלת ישראל הורתה לצה”ל לבצע עקירת ישובים ”על יושביהם ובתיהם, שדותיהם וגניהם”, וכן התייחס לפינוי ימית בידי כוחות צה”ל ימית: ”אף צבא ערבי לא הצליח - ולעולם לא יצליח, להרוס עיר ישראלית. רק אנו במו ידינו נאלצנו להרוס את ימית, נאלצנו למחותה מעל פני האדמה, כדי לקיים בזמן את הסכם השלום ומבלי שישפך דם יהודי” , ומתחייב בשם ממשלת ישראל להגן על השלום. פינוי חצי האי סיני בשנת 1982 היה שיאו המעשי של הסכם השלום בין ישראל למצרים, והיווה תקדים היסטורי שבו מדינת ישראל נסוגה משטח רחב־היקף שנכבש במלחמה, לא כתוצאה מתבוסה אלא מתוך החלטה מדינית מודעת. הפינוי סימל מעבר מתפיסה ביטחונית־טריטוריאלית לתפיסה אסטרטגית המבוססת על לגיטימציה בינלאומית, גבולות מוכרים והפחתת סיכוני מלחמה. פירוק היישובים והבסיסים הצבאיים בסיני המחיש את המחיר החברתי והרגשי של שלום, אך גם את עומק המחויבות של ההנהגות בשני הצדדים, ובראשן אנואר סאדאת ו־מנחם בגין, למהלך שנתפס אז כמהפכני ובלתי הפיך. הפינוי עיצב מחדש את מפת המזרח התיכון והפך לאבן בוחן מרכזית בשיח הישראלי על גבולות, ביטחון ומשמעותו של שלום. חלקו של אריאל שרון בפינוי סיני היה מורכב ורב־משמעות. כשר הביטחון בעת יישום ההסכם, הופקדה בידיו האחריות המעשית לביצוע נסיגה רחבת־היקף, למרות התנגדותו העקרונית לויתור טריטוריאלי ולפינוי יישובים. כ 20 שנה לאחר מכן יבצע שרון הפעם כראש ממשלה פעולה דומה של עקירת ישובים, הפעם במה שכונתה ”תכנית ההתנתקות” - אירוע חד־צדדי של פינוי יישובים מרצועת עזה וצפון השומרון, מה שיצר בפועל קרע פוליטי עמוק ושבר אידאולוגי במחנה שממנו צמח. [1] דף. מודפס משני צידיו. כתמי זמן. מצב טוב.