בידספיריט | מכתב מאת תאורטיקן הגזע הגרמני

מכתב מאת תאורטיקן הגזע הגרמני פרופ' פריץ לנץ העוסק בפרסום מאמרים נגד התנועה הציונית - מכתב בכתב ידו וחתימתו של תאורטיקן הגזע הגרמני פרופ' פריץ לנץ העוסק בפרסום מאמרים נגד התנועה הציונית בכתב העת הגזעני שלו. 8 בפברואר 1916. לשון המכתב: ”רוהליבן, 8 בפברואר 1916 מר הובארד היקר, לאחר שזכיתי אתמול לשוחח עם ד”ר פלץ, באפשרותי להודיעך כי עבור מאמר שיעסוק בתקוות ובחששות הקשורים בתנועה היהודית-לאומית בהקשר למלחמת העולם, מוקצה מקום בהיקף של דף אחד בגיליון הקרוב של כתב-העת. אם כתב-היד יגיע לידי תוך שישה שבועות, ניתן יהיה לפרסם את המאמר עוד בגיליון מספר 5 של שנתון זה, מאחר שהגיליון הבא (מס' 6) כבר קרוב לסיום. מאמר מבוא כללי על התנועה הציונית כבר התקבל על-ידי כתב-העת, ונכתב בידי קלאובר, אשר מתוך אהבה גדולה לנושא כתב ניתוח מרשים באובייקטיביותו.  ספרות חשובה חדשה על הציונות נסקרה לרוב על ידי קלאובר או טיילהבר.  אנו שמחים בכנות על עניינך בפעילות הסקירה של כתב-העת, ואעשה מאמץ למלא את רצונך בנוגע לנושאים שציינת. הספרים או הנושאים שצוינו במיוחד בכרטיסך מה-30 בינואר כבר נסקרו או שוייכו למבקרים אחרים. עם זאת, בקרוב צפויה להישלח שוב חבילה נרחבת יותר לחלוקה. בברכה מסורה, שלך, פריץ לנץ”. המכתב נכתב על גבי נייר מכתבים רשמי של מערכת כתב העת ARCHIV FÜR RASSEN- UND GESELLSCHAFTS-BIOLOGIE EINSCHLIESSLICH RASSEN- UND GESELLSCHAFTS-HYGIENE: ”ארכיון לביולוגיה של גזע וחברה - כולל היגיינת גזע וחברה” שראה אור החל משנת 1904 ובו שימש לנץ עורך ראשי. כתב עת זה נחשב לאחד הפרסומים המרכזיים להפצת רעיונות האאוגניקה, סלקציה גנטית, ותורת הגזע הביולוגית. פריץ לנץ (Fritz Lenz 1887-1976) ממובילי תיאורטיקני הגזע בגרמניה, תלמידו של אלפרד פלוץ. בהמשך, תחת המשטר הנאצי, היה לדמות מפתח בביסוס המדיניות הגזענית המדעית של הרייך השלישי. התמחה בתחום העברת מחלות תורשתיות בבני אדם ו”בריאות הגזע”. הוא גם שימש מורה ומדריך של פושע המלחמה הנאצי ד״ר יוזף מנגלה באוניברסיטת מינכן. עמדותיו לא היו תאורטיות בלבד, הרעיונות שהציג חלחלו עמוק למדיניות הפעולה של הרייך השלישי. לנץ שימש גם כיועץ לגופים נאציים בכירים, והוא היה זה אשר סיפק את ההצדקה המדעית לחוקי נירנברג. תפיסתו את בני האדם כאמצעים להשבחת ”הגזע”, ולא כבעלי ערך אנושי עצמי, הפכה לאבן יסוד במדיניות ההשמדה הנאצית. רעיונותיו סיפקו הצדקה מדעית לאידיאולוגיה הנאצית, במיוחד במה שקשור בעליונות ”הגזע הנורדי” ושאיפה החולנית לחסל זנים ”נחותים” לכאורה של האנושות - או ”חיים שאינם ראויים לחיים” (Lebensunwertes Leben) כפי שהגדיר זאת. לנץ הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1937 בעודו ראש מכון הקייזר וילהלם לאנתרופולוגיה, תורשה אנושית ואאוגניקה. בסיום המלחמה, הוא פרש מהחיים הציבוריים אך מעולם לא הועמד לדין, למרות תפקידו המרכזי בגיבוש מדע תורת הגזע הנאצית. בניגוד לעמיתו ארנסט רודין (Ernst Rüdin), שתויג לאחר המלחמה כאחראי ישיר לעיקור כפוי והשמדה, לנץ הצליח להציג את עצמו כמדען ”אובייקטיבי” שהתנגד ליישומים הקיצוניים של הנאצים. הוא מת ב־1976 בגיל 91, מוערך בחוגים מדעיים שמרניים, ויצא מהמלחמה ללא כל אחריות רשמית או מוסרית שהוטלה עליו. [1] דף כתוב משני צדיו. סימני קיפול. מצב טוב.