בידספיריט | שני גיליונות של העיתון האנטישמי

שני גיליונות של העיתון האנטישמי דר שטירמר - פברואר 1939 - שני גיליונות של השבועון האנטישמי 'דר שטירמר' מיסודו של יוליוס שטרייכר - עיתון ההסתה האנטישמית הפרועה והאכזרית ביותר בכל הזמנים. מלאים בכתבות, ובתצלומים אנטישמים ארסיים ואכזריים. גרמניה, גיליונות מחודש פברואר 1939. גיליון מס' 6 מחודש פברואר 1939. כותרתו: Schandprozess in Amerika - ”משפט הביזיון באמריקה - מסע הציד הגדול של היהודים נגד הגרמנים שבחו”ל”. כתבת השער עוסקת ב”משפט ביזיון” שנערך, לפי הנטען, באמריקה נגד שישה גרמנים, לכאורה על לא עוול בכפם, ומתוארת כעלילה אנטי-גרמנית בידי יהודים בארה”ב. מדווח כי ששה גרמנים הואשמו ונשפטו על ידי בית משפט בניו יורק, ככל הנראה בהקשר של פעילות ריגול, פרופגנדה נאצית או עבירות כלשהן. העיתון טוען שהיהודים, בעיקר דרך שליטה בתקשורת ובמערכת המשפט, הם שיזמו את המשפט כדי להציג את גרמניה כמקור הרשע וליצור דעת קהל עולמית שלילית כלפיה. מימין איור של עו”ד יהודי מיואש ומתחרט כביכול מהתוצאה כביכול של המעשה: ”עם קריאות המלחמה שלנו נגד גרמניה, גייסנו תחילה את כל העולם נגדנו היהודים”. בעמודי הפנים קריקטורות רבות וכתבות נגד היהודים, באחד העמודים מצוין כי העם הגרמני מתחיל להפנים את ההתרחקות מהיהודים ובמקומות רבים נתלים שלטים בדמות: ”אל תקנה מהיהודים” או ”שימו לב, יהודי!” לצד חנויות של יהודים בצ'כוסלובקיה, ועוד. גיליון מס' 7 מחודש פברואר 1939. כותרתו: Dank des Kronprinzen Und der Hohn des Juden - ”תודת יורש העצר והלעג של היהודי” - בתמונה נראה יהודי חרדי (בעל זקן, משקפיים, טלית, כיפה) מחזיק סכין שחיטה ועליה מגן דוד, ומגיש אותה לכהן נוצרי שמחזיק צלב וספר תנ”ך/ברית חדשה. והכיתוב: ”היהודי גם שמח להוסיף את סמל הצלב על ידית סכין השחיטה שלו, שכן כך הוא יוכל לשחוט את האנושות הלא-יהודית ביתר קלות – בעזרת ברכת הכנסייה.” אמירה אנטישמית חריפה שמאשימה את היהדות העושה שימוש בכנסייה הנוצרים למטרות השמדת העולם הלא-יהודי, תוך שימוש בדימוי של שחיטה דתית כסמל לרצח. לאורך כל הגיליון כתבות הסתה פרועות וקריקטורות נגד היהודים. דֶה שטירמֶר (מגרמנית: Der Stürmer, ”המסתער”) שבועון אנטישמי קיצוני שעמד בראש התעמולה הנאצית במלחמה נגד היהודים. העיתון נוסד באביב 1923 על ידי יוליוס שטרייכר, והופיע עד לסוף מלחמת העולם השנייה ב-1945. שטרייכר נודע כאנטישמי קיצוני ואכזרי במיוחד, והדבר ניכר בתכני עיתונו. העיתון נקט בהסתה אנטישמית פרועה במשך כל שנות קיומו, והוא נחשב לעיתון הקיצוני ביותר שיצא נגד היהודים בזמן השלטון הנאצי, ובכלל. סגנון העיתון היה גס, תוקפני וקל להבנה. המאמרים היו מורכבים ממשפטי תעמולה פשוטים, ברורים ובוטים, שחזרו על עצמם, מקריקטורות אנטישמיות, סיפורים אנטישמים (שהיו מיועדים גם לגיל הצעיר - בכל גיליון הופיע סיפור אנטישמי בהמשכים אודות 'הסוחר היהודי'), ותצלומים של יהודים בגטאות המלווים במשפטי שטנה אנטישמים. כחלק מן הקו האנטישמי התוקפני שנקט העיתון, הוא אימץ כמוטו את האמרה שטבע היינריך טרייצ'קה – ”היהודים הם אסוננו!” (בגרמנית: ”Die Juden sind unser Unglück”). סיסמה זו התנוססה בתחתיתו של שער העיתון בכל מהדורה למן שנת 1927, ושימשה את הנאצים גם בכנסים רשמיים. תפוצת השיא של העיתון הגיעה לכשמונה מאות אלף עותקים. גיליונות שלמים. מצב טוב.