בידספיריט | אהבת הגורל שבעה חיבורים על

אהבת הגורל שבעה חיבורים על ברגן-בלזן מאת מר אבל יעקב הרצברג - עותק חתום בידי המחבר - AMOR FATI zeven opstellen over Bergen-Belsen door Mr. Abel J. Herzberg - אהבת הגורל - שבעה חיבורים על ברגן-בלזן מאת ניצול המחנה,   יו”ר ההסתדרות הציונית ההולנדית אבל יעקב הרצברג על קורותיו במחנה הריכוז, תנאי החיים הבלתי אפשריים במחנות, וסיפור הצלתו - הוצאת Moussault's אמשטרדם 1946 - מהדורה ראשונה - עותק חתום בידי המחבר. הולנדית. נדיר ביותר. זכרונות התופת מאת הסופר והמשפטן ההולנדי היהודי, אבל יעקב הרצברג (1989 - 1893). היומן המגולל זוועות ברגן בלזן פורסם לראשונה בשנת 1946, זמן קצר לאחר שחרורו של הרצברג ממחנה הריכוז ברגן-בלזן, שבו היה כלוא במהלך מלחמת העולם השנייה. והוא פותח בציטוט מויקרא כ”ו: ”ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם...”.​ במאמרים, הרצברג מתעד את חוויותיו במחנה, התנהגות הסגל הנאצי, תפקידם של הקאפו (אסירים יהודים שהופקדו על פיקוח על אסירים אחרים), משתף באתגרים האתיים והאנושיים שעמדו בפני האסירים, והמאבק הפיסי והנפשי שהתחולל במטרה לשרוד. הרצברג מתאר את מה שהתחולל במוחם של האסירים המשוחררים כאשר ראו את מפקד מחנה ברגן בלזן יוזף קרמר כאשר הועמד לדין אחרי המלחמה, כאשר נזכרו בו מביט בחיוך מאוזן לאוזן בגופות עירומות כחושות שרצח במחנה. הוא מתאר ללא מעצורים את ההנאה הסדיסטית של מפקדי המחנה בראותם את סבל האסירים, וכותב כיצד ככל שאסירים סבלו יותר כך הנאתם של הצוררים הנאצים גברה. הוא כותב על אכזריותם של ה”קאפו” במחנה וכיצד עבד מנגנון ה”גמול” שהפך אותו מאדם רגיל ביומו הראשון כקאפו לאכזרי שבאכזריים כדי לרצות את מפקדיו הנאצים, ולזכות למנת מזון נוספת. לדבריו אווירת הדיכוי במחנה היתה כ”כ קשה עד שבימים בהם האסיר לא הוכה או הושפל בפועל הוא היה במצב של המתנה מתמדת להכאה או להשפלה שתבוא וידע שזה רק ענין של זמן. במחנה התקיים באופן קבוע אירוע ה”לוויה” מזוויע שנערך במחנה - תזמורת הוכרחה ללוות את קבורת גופות הנרצחים עד כדי כך במשך הזמן אסירי המחנה נעשו אדישים לגמרי ל”טקס”, ועוד. הרצברג כותב על הגרמנים ללא כפפות בתארו ”הררי שנאה של דורות שנצברו לכדי פעולות איבה ואימה של קבוצת פושעים” וכדו'. אבל יעקב הרצברג [1893-1989] סופר ועורך דין יהודי, יו”ר ההסתדרות הציונית ההולנדית. הרצברג נחשף לציונות עוד בהיותו צעיר, והיה שותף לאידאולוגיה הציונית במשך השנים, ובעקבות הצהרת בלפור שפרסמה ממשלת בריטניה בעיצומה של מלה”ע הראשונה, התגברה פעילותו הציונית. בשנות ה-30 של המאה ה-20, הרצברג כבר היה דמות משמעותית בקהילה היהודית של אמשטרדם. ערך את העיתון של ההסתדרות הציונית ההולנדית, ”De Joodse Wachter”, ואף היה יו”ר ההסתדרות הציונית ההולנדית. במרץ 1943, הרצברג ומשפחתו נעצרו על ידי הנאצים. הם נלקחו למחנה הסגר ברנוולד. לאחר מכן נשלחו למחנה המעבר וסטרבורק שבהולנד. בספטמבר 1943, ילדיהם הוברחו לחווה שכנה לווסטרבורק. ה-11 בינואר 1944 היה תאריך היעד בו נתכוון לצאת לארץ ישראל, ואף קיבל היתרים מיוחדים לכך, אך באותו היום בו היו אמורים להגר הוא ואשתו, הם הועברו ע”י הנאצים למחנה הריכוז ברגן-בלזן. לקראת סוף המלחמה, הרצברג מספר על ההידרדרות דרסטית בכמות המזון שקיבלו האסירים. העלו אותו ואת אשתו ל”רכבת האבודה”, אשר העבירה אסירים מברגן בלזן לטרזיינשטט. הרכבת לא הגיעה ליעדה הסופי בשל הפצצות כוחות בעלות הברית ושוחררה ב-23 באפריל 1945 על ידי חיילים רוסים אשר שחררו את הניצולים. אחרי כחודשיים, בקיץ של 1945, שבו בני הזוג הרצברג עם ילדיהם לאמשטרדם ביחד עם שלושת ילדיהם שניצלו. בתו היגרה למדינת ישראל החדשה, אך יתר בני המשפחה החליטו להישאר בהולנד.  המאמרים בקובץ זה נכתבו במקור עבור השבועון ההולנדי ”De Groene Amsterdammer” לציון השנה הראשונה לשחרור הולנד מהכיבוש הנאצי. הרצברג זכה במספר פרסים ספרותיים חשובים, כולל פרס פ.ס. הופט (P.C. Hooftprijs) בשנת 1972 על תרומתו לספרות השואה ההולנדית.​ נדיר ביותר. עותק אחד בלבד מופיע בקטלוג הספריות העולמי WorldCat בספרייה בהולנד. 95 [1] עמ'. מצב טוב מאד.