בידספיריט | נאומו האנטישמי של שר הפנים

נאומו האנטישמי של שר הפנים הסרבי תנסייה דיניץ' בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. בלגרד - 1943 - מהדורה ראשונה - НАША ПАТРИОТСКА ДУЖНОСТ - ”החובה הפטריוטית שלנו” - תמליל מלא של נאומו האנטישמי של שר הפנים הסרבי ТАНАСИЈЕ ДИНИЋ - טנסייה דיניץ' (שימש שר הפנים בשנים 1942 - 1944) שנשא באסיפה הלאומית הגדולה ב 6 בדצמבר 1942 שהתקיימה בשאבאץ (סרביה) בו הוא מאשים את היהודים בפרוץ מלחמת העולם השנייה וקורא ”להשמיד את כל מי שבוגד באומה הסרבית, לא משנה מי הוא או היכן הוא נמצא” . בלגרד, 1943 - מהדורה ראשונה. סרבית. נדיר ביותר. נאום מלא ארס אנטישמי בו מסביר שר הפנים בממשלת הבובות הסרבית מדוע סרביה כרתה ברית עם גרמניה הנאצית בהשמדת היהודים וקורא לעם הסרבי ל”נאמנות ושיתוף פעולה כנה עם הגרמנים ועבודה איתנה”. בנאום שכולו מלא ארס ושטנה, הוא מסביר בדרכים שונות שהאויב האמיתי הוא היהודים, וכי החבירה לגרמניה הנאצית נועדה לעמוד לצידה במלחמתה באויב זה. כך לדוגמא היהודים עושים שימוש בעקרונות האוניברסלים ”חרות שוויון ואחווה” לצורך האינטרס היהודי: ”חופש כדי שיוכלו לחיות בחופשיות בתוך עם אחר גם אם לא היו שייכים לו”. ”שוויון” במטרה לנצל את משאביה של סרביה. והם: ”יצרו ארגון שלם של גורמים בינלאומיים שונים ובעזרתם הטיפו לאחווה, כדי שתחת חסותה של אותה סיסמה אנושית, יוכלו לבצע ביתר קלות את תכניותיהם”. כך נוצר מצב ש”עם הזמן קרה שהיהודים, בעזרת אותו ארגון של אחים בינלאומיים, מה שנקרא ”הבנייה החופשית”, תחת חסותה של אנגליה, שולטים בכל אומות העולם”. הוא מאשים את היהודים כי יצרו ”סיסמאות דמגוגיות של דמוקרטיה שקרית, שירתו את הקפיטליזם היהודי-אנגלי כדי לנצל את כל העמים באירופה ובעולם כולו בצורה האכזרית ביותר”. עוד הוא טוען בנאומו האנטישמי כי כל עושרה של צרפת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התרכז בקושי בקרב 200 משפחות, ומתוכן לפחות 150 הינן משפחות יהודיות. לטענתו היהודים השתלטו על החקלאות היוגוסלבית וכי ”המאפיה היהודית-חופשית הבינלאומית מנצלת את העם בצורה האכזרית ביותר”. תוך הערצה לגרמניה הנאצית ותמיכה במדיניותה ללא סייג הוא קובע כי, הראשונה שהשכילה לטעמו לזהות את הניצול היהודי ולהתנער ממנו היתה גרמניה: ”גרמניה נוצלה הכי הרבה...  ובזכות ההשגחה היא גם נתנה לה אדם (הכוונה היא לאדולף היטלר) שהבין את הפזיזות הזו של מנצלים בינלאומיים ושהחל להשפיע על העם להתעשת ולהתייצב מול אותה כנופיה. העם הגרמני, שהתעשת, היה הראשון שנפרד מהשלשלאות והכבלים של הקפיטליזם היהודי”. הוא מוסיף ואומר כי המהפכה הנאצית שמה במרכז את השירות למדינה, ולא על המדינה לשרת את האינטרסים של העם, ובכך היא בלמה את ניצול השפעת המאמץ והעבודה של העם על ידי השותפים היהודים הבינלאומיים. תחת ניסיון היהודים למנוע את המודעות הלאומית של העם באה גרמניה וטיפחה מודעות זו. זאת בשעה שלונדון - וושינגטון - והיודו בונים חופשיים כפי שהוא מכנה אותם גררו את יוגוסלביה למלחמה כדי שתמשיך להיות קורבן של מנצלים בינלאומיים. לאור הדברים הוא מסיק כי: ”היהודיים-בונים החופשיים והוושינגטון פיתו אותנו בסיסמאות שווא והוליכו אותנו בפעם הראשונה למלחמה לא מודעת ביותר... אבל הרשינו לעצמנו להיות מולכים שולל שוב בשנה שעברה על ידי כלים לא מודעים או שכירי חרב, והתברר שזו גם הבושה וגם אשמתנו... ”זה (שיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית) מה שמוטל היום על כל סרבי בתור החובה הקדושה ביותר, זו המשימה הקדושה מכולן, וזה הבסיס להישרדות העם הסרבי ולשיקום סרביה. כל מי שטועה בדברי היסוד הללו הוא בוגד באומה הסרבית לנצח וככזה יש להשמיד, לא משנה מי הוא או היכן הוא נמצא”. טנסייה דיניץ' Tanasije Dinić [1890-1946] קולונל מילואים בצבא המלכותי היוגוסלבי, פוליטיקאי, חבר פרלמנט ברשימת המפלגה הלאומית היוגוסלבית ומשתף פעולה עם גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. משנת 1939 בא במגע עם המודיעין הגרמני. כקצין מודיעין פיקד על גדוד 312 וכבר ב-13 באפריל הוציא פקודה לגדוד להניח את נשקו בפני הגרמנים. לאחר שחזר לבלגרד, פנה לרשויות הכיבוש הגרמניות. מ-1942 עד 1943 היה שר הפנים בממשלת הישועה הלאומית, ולאחר מכן מילאן נדיץ' מינה אותו לשר למדיניות חברתית ולבריאות הציבור. בספטמבר 1944, הוא היה בין הראשונים מהקבינט של נדיץ' שנסוג לגרמניה, שם חיכה לבואם של שאר הקבינט לאוסטמרק. לאחר הכליאה הוא נשפט במשפט בלגרד ונמצא אשם בשיתוף פעולה עם הגרמנים ובפשעי מלחמה. דיניץ' נעצר על ידי אנשי המשטרה הצבאית האמריקאית בדירתו בזלצבורג ב-9 בינואר. הוא הוסגר במטוס לבלגרד ב-26 בינואר מהכלא הצבאי האמריקני בטולן ליד וינה. חקירתו של דיניץ' החלה ב-3 במרץ. הוא נשפט באותו משפט של מיכאילוביץ' ויובאנוביץ'. ב-15 ביולי, דיניץ' נידון למוות על ידי כיתת יורים בגין בגידה, שיתוף פעולה עם הגרמנים, לקיחת בני ערובה, רדיפה, ופיטורים משירות המדינה של אנשים שנחשבו לא אמינים. הוא הוצא להורג ב-17 ביולי. נדיר ביותר. איננו מופיע בקטלוג הספריות העולמי WorldCat. 24 עמ'. כתמים בכריכה. מצב טוב.