"יהודה קמה לתחייה" - ספרו החשוב של היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר

"יהודה קמה לתחייה" - ספרו החשוב של היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר

Judaea Lives Again - "יהודה קמה לתחייה" ספרו החשוב של היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל Norman Bentwich על עתידה של ארץ ישראל - נכתב לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, וסמוך לזמן הקמת מדינת ישראל. הוצאת Victor Gollancz לונדון 1944. עותק  מוקדש וחתום בידי המחבר לג'ו דווידסון (אפשר שהוא הפסל האמריקאי המפורסם).

"ביקשתי לתאר את התחדשות היהדות, כמו גם של היהודי... וכן להציע את התרומה שחיי יהודה יכולים לתרום לסדר חברתי ורוחני. זה נראה מוקדם מדי להציע פתרון ספציפי לסוגיות הפוליטיות בין יהודים לערבים שפגעו ביחסיהם. אבל ניסיתי לבחון בצורה הוגנת את השקפותיהם של שני העמים ואת פעולתו של האמון הבינלאומי... כך שכל עם יהיה מוכן לתת לשני לשכון מתחת לגפן ולתאנה שלו, "ואיש לא יפחד". מה שכתב איינשטיין ב-1930, לאחר ההתפרצות הערבית הרצחנית, נכון היום: "להתכנס יחד הם חייבים, למרות הכל". (מהמבוא). 

פרסום חשוב שנכתב על ידי נורמן בנטוויץ' המתאר השנים הרות הגורל של התחדשותו הלאומית, התרבותית והחברתית של העם היהודי בשנים של סופה של מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל. הספר סוקר את המאמצים האידיאולוגיים, החברתיים והכלכליים של התנועה הציונית להקים מחדש מרכז לאומי יהודי בארץ ישראל. הוא מתאר את ההתיישבות, פיתוח החקלאות, הקמת תשתיות, והתמודדות עם קשיים מקומיים ובינלאומיים. בין היתר הוא מתאר את החייאת השפה העברית, מערכת החינוך המתחדשת ואת התרבות היהודית שהתפתחה בארץ. הוא מציין את אבן הדרך של הקמת מוסדות אקדמיים כמו האוניברסיטה העברית בירושלים, שהייתה סמל להתחדשות אינטלקטואלית של העם היהודי. בתור יועץ משפטי לממשלת המנדט, בנטוויץ' עוסק בהיבטים חוקיים הקשורים לבניית המדינה היהודית, היחסים עם הקהילה הערבית המקומית, ומדיניות המנדט הבריטי בפלשתינה - "בפרוץ מלחמת העולם השנייה הבעיה היהודית -ערבית היתה נראית למדינאים הבריטים כמעט בלתי פתירה" הוא כותב. הוא מצביע על התמימות ועל חוסר ההבנה שהיתה בקרב שלטונות המנדט הבריטי בראשיתו, שחשב שהבעיה היהודית-ערבית תיפטר מאליה, משום שלשני העמים יהיה אינטרס לחיות בהבנה ובשלום. "עשר השנים האחרונות למרבה הצער מאופיינות כמכלול של הידרדרות ביחסי היהודים והערבים" הוא כותב, וקובע חודשים ספורים לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה: "בתום המלחמה ארץ ישראל תהיה הבעיה המרכזית של המדיניות העולמית", ומוסיף כי פיתרון הסכסוך יבוא רק על ידי הסכמה מרצון של שני העמים לעתיד משותף של בנייה ושגשוג.

נורמן מביע אופטימיות לגבי האפשרות להקמת מדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל, תוך שיתוף פעולה עם עמים אחרים באזור. המחבר מתייחס לקשיים שעמדו בפני התנועה הציונית, כולל התנגדות מצד האוכלוסייה הערבית, עמדת מדינות זרות, ומורכבויות פנימיות בתוך הקהילה היהודית עצמה.

הספר מלווה ב 8 לוחות תצלומים. ביניהם: התיישבות שיתופית בנהלל, דייגים יהודים במפרץ חיפה, היישוב היהודי בדגניה, בית הספר ביאליק בתל אביב, מטה הסוכנות היהודית וקק"ל בירושלים, ועוד.

בדף הפרוזץ הקדשה חתומה מאת המחבר ל-"Joe Davidson". ייתכן שמדובר בג'ו דווידסון (Jo Davidson), פסל אמריקאי מפורסם מהמאה ה-20, שיצר דיוקנאות של אישים מפורסמים כמו אלברט איינשטיין, וודי וילסון, ומנהיגים נוספים.

המחבר Norman Bentwich [1883-1971] נולד בלונדון למשפחה יהודית אמידה ומשכילה. אביו, הרברט בנטוויץ', היה עורך דין ודמות חשובה בתנועה הציונית בבריטניה. נורמן למד משפטים באוניברסיטת קיימברידג', ולאחר מכן כיהן כיועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בין השנים 1921 ל-1929. במסגרת תפקידו עסק בניסוח ויישום חוקי המנדט, במיוחד בנוגע להתיישבות היהודית, אך גם התמודד עם ביקורת מצד ערבים ויהודים בארץ ישראל. הוא היה תומך נלהב של הציונות ושל תחיית היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר סיום תפקידו בממשלת המנדט, עבר ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים והקים את המחלקה למשפטים. נורמן פעל רבות למען דו-קיום יהודי-ערבי בארץ, אך עמדותיו המתונות בנושא זה גררו לעיתים ביקורת מצד גורמים ציוניים. היה גם מחבר פורה אשר כתב עשרות ספרים ומאמרים על נושאים משפטיים, היסטוריים וציוניים. בין ספריו הידועים ניתן למנות גם את "The Mandates System" שבו ניתח את שיטת המנדטים הבינלאומית שהונהגה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ואת האוטוביוגרפיה שלו "My Seventy-Seven Years" שבה תיאר את זיכרונותיו וחוויותיו. במהלך חייו ייצג בנטוויץ' את החזון של הציונות הליברלית, שתמכה בשיתוף פעולה עם הערבים בארץ ישראל ובבניית חברה צודקת ושוויונית. הוא תרם רבות גם להחייאת התרבות והשפה העברית, ובמסגרת תפקידו באקדמיה חינך דורות של משפטנים וחוקרים.

נורמן בנטוויץ' נפטר ב-8 באפריל 1971. הוא הותיר אחריו מורשת משמעותית בתחומי המשפט, הציונות והאקדמיה, והיה לאחת הדמויות הבולטות בתקופתו בתחום הזה. 

191 עמ' + [8] לוחות תצלומים. מעטפת נייר מקורית. מצב טוב - טוב מאד.