זוועות ואומללות העבדות בחבש - תיעוד נדיר של חיי היומיום באתיופיה מאת הנוסע לודוויג ווייל, מילנו 1935 - מהדורה ראשונה

זוועות ואומללות העבדות בחבש - תיעוד נדיר של חיי היומיום באתיופיה מאת הנוסע לודוויג ווייל, מילנו 1935 - מהדורה ראשונה

Orrori e miserie della schiavitù in Abissinia - "זוועות ואומללות העבדות בחבש", תיאור מפורט של חיי התושבים באתיופיה, מאת הנוסע Weiel Ludwig הוצאת S.A.C.S.E. מילנו 1935- מהדורה ראשונה. איטלקית. מהפרסומים הראשונים במערב המתארים בפירוט מצמרר את תנאי החיים הבלתי אפשריים בחבש. הספר מלווה בלוחות תצלומים המתעדים דמויות שונות בעלות לבוש מסורתי, שצילם המחבר במסעו.

תיעוד מסעו של הנוסע האנגלי וייל לודוויג, המתאר את הסבל והקשיים שחוו תושבי אתיופיה החיים בתנאי עבדות קשים. וייל, שהיה עד למתרחש, מתאר את התנאים הבלתי אנושיים שבהם הוחזקו העבדים, את המסעות הכפויים, ואת ההתעללויות הפיזיות והנפשיות שעברו. לדוויג ווייל מתעד סצינות קשות יומיומיות של ניצול תעשיית העבדות באתיופיה, וכן של האנדרלמוסיה הכלכלית ששלטה בכל פינה: "המצב הכללי הוא הכי מצער. אין סמכות מרכזית אמיתית; בכל ראס, לכל מנהיג יש צבא קטן של שודדים המוכנים לפקודותיו, שחיים כטפילים מאחורי גבם של חקלאים ורועים, מטילים חובות ומיסים שלפעמים בולעים את הקציר של שנה דלה. לאחר מכן, כאשר האספקה ​​מתמעטת, מתבצעת פשיטה שבה מניחים שלל בשפע וכך אוכלוסיות חסרות הגנה מותקפות ונגזלות מבעלי החיים שלהן... בטיול שלי באתיופיה שמתי לב לכמה עובדות שגורמות לך צמרמורת ואשר מדגימות את חוסר היכולת המוחלט של העם הזה לשמור על עצמאותו, כי הבורות שלו, הברבריות שלו, מחזיקה בחיים חממה של התנגדות לקידמה ולציוויליזציה ומהווה סכנה קבועה עם כנופיותיה החמושות עבור המושבות הסמוכות. יכולתי לפרט שורה של תקריות אחרונות המעידות על הסגת גבול ופשיטות מעבר לגבולות האימפריה".

בין היתר הוא מתאר את מערכת המשפט הכושלת: "הליך מקוצר ועוד יותר צדק מקוצר. די לומר שהמנהיגים הם גם שופטים ולכן מביאים לבתי המשפט את כל כובד סמכותם ומעל לכל ובכל מקרה הם מנסים לשמור על האינטרסים שלהם. באתיופיה אין לא אולמות משפט ולא עורכי דין. המפגשים מתקיימים בחוץ, בכיכרות ציבוריות ובשווקי הכפר. השופט מקשיב לסיבותיו של העבריין, אחר כך לאלו של הפוגעים, ואז מתיימר לקרוא כמה ספרי קודש עתיקים, ולבסוף מוציא את גזר הדין שהוא כמעט תמיד שרירותי...". כמו"כ הוא מתאר את מערכת הענישה הקשה ואת פעולות השלטונות שנעשו במטרה לשבור את רוחם של האנשים, את קשיי היומיום, וכיצד למרות הכל מצליחים תושבי חבש לשמור על שמחת חיים. 

באותה העת אתיופיה הייתה תחת שלטון האימפריה האתיופית, בראשות הקיסר היילה סלאסי, והתקיימה בה מערכת של עבדות פנימית שהייתה חלק מהמבנה החברתי והכלכלי במשך מאות שנים. רוב העבדים היו אנשים שנלכדו במלחמות פנימיות או נחטפו על ידי סוחרי עבדים, ולעיתים גם חייבי חוב שנמכרו לעבדות. הם שירתו בעיקר את המעמדות הגבוהים, כגון אצילים, בעלי אדמות וכמרים, במגוון תפקידים כמו עבודות חקלאות ושירותי בית. היחס לעבדים היה משתנה; חלקם זכו ליחס טוב ואף שוחררו, אך רבים סבלו מתנאים קשים. למרות הכרזה רשמית על ביטול העבדות ב-1923 בעקבות לחצים מחבר הלאומים, בפועל היא נמשכה עד הפלישה האיטלקית ב-1936. האיטלקים השתמשו בקיומה של העבדות כתעמולה להצדקת הפלישה, אך תחת שליטתם האתיופים סבלו מעבודות כפייה ודיכוי נוסף.

255 עמ'. + [12] לוחות תצלומים. מצב טוב.