בידספיריט | הימים האחרונים של גטו ורשה

הימים האחרונים של גטו ורשה - יומנה של הלוחמת צביה לובטקין - מהדורה ראשונה בגרמנית. ברלין, 1949 - DIE LETZTEN TAGE DES WARSCHAUER GETTOS - הימים האחרונים של גטו ורשה, מאת צביה לובטקין Ziviah Lubetkin, ברלין - פוטסדאם 1949 - מהדורה ראשונה - התיעוד היחיד ממקור ראשון למאורעות ותוצאות מרד גטו ורשה. גרמנית.  יומנה של לוחמת גטו ורשה צביה לובטקין כפי שתורגם לשפה הגרמנית - התיעוד היחיד ממקור ראשון למאורעות ותוצאות מרד גטו ורשה שפרץ באפריל 1943. לובטקין, אז בשנות העשרים לחייה עמדה בחזית הקרב נגד הגרמנים בגטו ורשה כאחת ממנהיגות תנועת ”החלוץ”. לפנינו המהדורה הגרמנית הראשונה של יומנה של צביה לובטקין המגולל את מאורעות מרד גטו ורשה לפרטי פרטים, ובפרט את הימים הקשים ביותר בו העלו הנאצים באש את הגטו על יושביו - באותם ימים עדין שהתה לובטקין בגטו והיא מתעדת את האופן ההירואי בו מצאה היא וחבריה את דרך ההימלטות החוצה כאשר הלהבות הולכות ומתקרבות אליהם, וכאשר השמועות על מותם של רבים מחבריה לא פוסקות. בין היתר מתעדת לובטקין ביומנה את שיתוף הפעולה של המשטרה הפולנית ושל האוכלוסייה הפולנית עם הגרמנים ברדיפת היהודים, ביזת רכושם, ומסירתם לאויב הגרמני - מעשים אשר לא סלחה להם עליהם גם אחרי המלחמה. עוד היא חושפת פרק לא ידוע על קרבות שניהלו יהודי וילנה בתעלות התת קרקעיות של הגטו, כפי ששמעה מהלוחם הפרטיזן היהודי שוצקפר באוגוסט 1944. צִבְיָה לובטקין [1978 - 1914] ממנהיגות מרד גטו ורשה ואחת הנשים הבכירות ביותר בלוחמת ההתנגדות בגטו. הייתה מדריכה ומנהיגה בתנועות הנוער ”דרור” ו”החלוץ”, ולאחר המלחמה ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות ומוזיאון בית לוחמי הגטאות, פעילה במפלגת ”אחדות העבודה” ובתנועת הקיבוץ המאוחד. עם התפשטות הידיעות בגטו (על ידי ניצולים שונים, ושמועות שהגיעו לגטו) על הטבח שמבצעים הנאצים ביהודים, החלה התארגנות בתנועות הנוער להקמת מחתרת לוחמת. לובטקין ויצחק צוקרמן הובילו קו שדגל בלוחמה מתוך הגטו, ולא ברחובות העיר שמחוץ לגטו. לובטקין היתה מהנשים הלוחמות שהשתתפו באופן פעיל במרד גטו ורשה בקרבות פנים מול פנים נגד הגרמנים. היא התבצרה בבניין וממנו ירתה לעבר הגרמנים והשליכה רימונים ונורות מלאות בחומצה גופרתית, והצליחה להפיל חללים בגרמנים, אשר נסו בשל ההפתעה. היא עסקה בגיוס חברים חדשים למחתרת, הובילה את פעילות ועדת הכספים שלה, ועסקה בהברחת חברים לארץ ישראל על מנת לדווח על מצב היהודים בגטאות ועל פעילות המחתרת. בשעה שהתנועה ברחבי הגטו הייתה מסוכנת ביותר, הייתה לובטקין עורכת סיורים בין העמדות השונות. תפקידה היה חינוכי ומורָלי בעיקרו, מתוקף היותה דמות בולטת בתנועה ובמחתרת, ואף היתה היועצת האישית של מפקד הגטו מרדכי אנילביץ'. במשך כל חודשי המרד לחמה לובטקין כמעט עד הסוף כשהיא מתעדת לפרטים את הלחימה ממש עד הימים האחרונים. לובטקין הצליחה להימלט מהגטו דרך תעלות והסתתרה בדירת מסתור עד סוף המלחמה. במאי 1946 עלתה צביה לובטקין לארץ ישראל, והמשיכה בפעילותה הציונית כאחת החלוצות אשר הקימו את קבוץ לוחמי הגיטאות, ואף נאבקה כל ימיה לטובתם של ניצולי השואה בארץ.  47 עמ'. מצב טוב מאד. הספר מלווה באיורים של סצינות הימים האחרונים של המרד.