בידספיריט | ספר לימוד של תורת הגזע

ספר לימוד של תורת הגזע בגרמניה הנאצית - תצלומים, איורים, תרשימים - העותק של הפסיכיאטר הנאצי ארנסט רודין - Vererbungslehre, Rassenkunde und Gesundheitspflege. Einführung nach methodischen Grundsätzen - תורשה, מדעי הגזע ושירותי בריאות על פי עקרונות מתודולוגיים מאת ד”ר Jakob Graf עם 115 איורים ו-4 לוחות צבעוניים, הוצאת J. F. Lehmanns, מינכן 1936. כריכה קשה עם מעטפת הנייר המקורית הכל בשלימות. העותק של הפסיכיאטר הגרמני מהמפיצים הגדולים של תורת הגזע בגרמניה הנאצית יועצו הרפואי-מדעי של היטלר ששימש כמומחה בכיר להגשמת תורת הגזע פרופ' ארנסט רודין עם חותמת הבעלים שלו בצורת חתימת ידו. ספר לימוד מפורט של תורת הגזע הנאצית מלווה בעשרות איורים, תרשימים, ולוחות צבעוניים. חלקו הראשון עוסק במדע התורשה בכלל, וחלקו השני בחוקי התורשה בבני אדם, כאשר מטרת הספר להוכיח את תורת הגזע הנאצית מבחינה מדעית - את עליונות הגזע הארי ואת נחיתותם של הגזעים השמים, כאשר העם היהודי מוצג כנחות שבגזעים.  במבוא לספר מופיעה משאלה שהספר יהיה מנת חלקם של הצעירים הגרמנים משום ש”הדורות הבאים של העם נוצרים בחיק הנעורים” ו”יהי רצון שספר זה יהיה גם בידי התלמידים במהלך השיעורים ולהדרכה עצמית”. הדרך בה הפיצו הנאצים את תורת הגזע היתה לקבוע תחילה את התאוריה הגזעית כמדע מוכח בצמחים בבעלי חיים ובבני האדם, ולאחר מכן להוביל את הקורא ל”מסקנות המתבקשות” - הגזע היהודי הוא הנחות שבגזעים ומקור לכל תחלואי העולם והוא מהווה איום על קיומם של יתר הגזעים - תוך אבחון אופיים ותרבותם של יהודי אירופה לארצותיהם השונות, והמסקנה - ישומם של חוקי הגזע הלכה למעשה - תחילה יש להימנע מנישואין עמו, ולאחר מכן יש להשמידו, תוך הטמעת המושג ”הניוון העממי” לו נחשף הקורא הצעיר באצטלה מדעית. בספר מופיעים תצלומי השוואה של דמויות יהודיות ושמיות במראה סטריאוטיפי בבגדים פשוטים, אל מול דמויות של נשים וגברים ארים בלונדינים וחסונים בניסיון להראות את עליונותם של האחרונים על הראשונים, וכן טבלאות רבות המציגות את ההשפעה הגזעית. מספרי תורת הגזע האיומים והמסוכנים ביותר שהופצו בגרמניה הנאצית. בפתח הספר חותמת בעלים של הפסיכיאטר הגרמני ארנסט רודין [1874-1952]. רודין היה מתלמידיו הבולטים של הפסיכיאטר הגרמני אמיל קרפלין (האב הרוחני של תורת הגזע). ארנסט רודין, היה ממייסדי האגודה הגרמנית להיגיינה גזעית ב- 1904 ויועץ לנאצים בנושא הפוליטיקה הגזעית. רודין היה בין הראשונים שכתבו על ה”סכנות” של פגמים תורשתיים ועל עליונותו כביכול של הגזע הנורדי כ”יוצר תרבות”.  רודין עמד בראש ארגוני הפסיכיאטרים והנוירולוגים בגרמניה הנאצית. רעיונותיו שימשו כבסיס מדעי להצדקת המדיניות הגזעית של גרמניה הנאצית ו”החוק אשר הוביל למניעת צאצאים חולים תורשתית” הועבר על ידי ממשלת גרמניה ב-1 בינואר 1934. רודין נלהב כל כך מרעיון שיבוח הגזע שעמיתיו כינו אותו ה”רייכספיהרר לעיקור”. ממרום מעמדו כיועץ בכיר של היטלר, הוא הסית מדענים שנתנו לגיטימציה למשטר הרצחני. בין היתר מיוחסת לרודין אחריות לעיקור 400 אלף בני אדם ורצח של 300 אלף חולי נפש ובעלי מוגבלויות. מיד לאחר עליית היטלר לשלטון הכריז רודין: ”באמצעות העבודה הפוליטית של אדולף היטלר, רק הוא יאפשר לנו להגשים את חלומנו מזה שלושים שנה, להפוך את ההגיינה הגזעית למציאות”. רודין הצטרף באופן רשמי למפלגה הנאצית ב-1937. בשנת 1939, ביום הולדתו ה-65, הוענקה לו 'מדליית גתה לאמנות ומדע' באופן אישי על ידי היטלר, שהגדיר אותו בתואר ”חלוץ האמצעים הגזעיים-היגייניים של הרייך השלישי”. בהשתמשו בתואר החלוץ של לימודי תורשה פסיכיאטרית, הוא עיצב, הצדיק ומימן את העיקור ההמוני וההרג הקליני של מבוגרים וילדים בשנות השואה. ב-1942, היה ממובילי הרעיון של 'מתת חסד', וקרא ופעל ל”חיסול ילדים צעירים באיכות נחותה בעליל”. ב-1945 נתפס רודין, וצוות התביעה של משפטי נירנברג שקל להעמידו לדין, אולם ב-1946 הוא שוחרר ולמרבה האבסורד חזר לתפקידו כמנהל מכון המחקר עד מותו ב-1952. 336 [8] עמ'. 24 ס”מ. מצב טוב מאד. בין דפי הספר מופיעה סימניה מקורית מהתקופה ובה פרסומת לשני ירחוני גזע גרמניים בהוצאת ”ועדת הרייך לבריאות הציבור”.