בידספיריט | יד ביד עם המוות -

יד ביד עם המוות - פרסום נדיר על זוועות שואת יהודי רומניה. בוקרשט, 1945 - מהדורה ראשונה - La braț cu moartea : vedenii din Transnistria - יד ביד עם המוות: מראות מטרנסניסטריה, מאת M. Rudich, הוצאת Biblioteca Hehaluț, בוקרשט 1945 - מהדורה ראשונה. רומנית.  פרסום נדיר ומוקדם על שואת יהודי רומניה, בסרביה ובוקובינה ושנות השואה בגטאות ובמחנות טרנסניסטריה. סיפורן של ערים אלה נעדר במשך שנים רבות מן העיסוק החינוכי בשואה, בעיקר בשל חוסר בעדויות ומסמכים כתובים מהאזור. לפנינו עדות מוקדמת על השואה הנוראה שהתרחשה באזורים המכונים רומניה הגדולה או הישנה (הרגאט) והן באזורי בסרביה, בוקובינה וטרנסניסטריה מפי יהודי שהיה עד להתרחשויות הנוראות.  בתחילת מלחמת העולם השנייה נקרעו מרומניה שטחים מחבל בוקובינה טרנסילבניה ודברוג'יה וסופחו לארצות השכנות. קריעת חבלי ארץ אלה מרומניה העלתה לשלטון את הגנרל יון אנטונסקו. את זעמם על אבדן השטחים שפכו הרומנים על היהודים, והאנטישמיות פשטה ברחבי המדינה כולה. המחבר מתאר בספרו כיצד יהודים גורשו מהכפרים אל הערים הסמוכות, רכוש יהודי הוחרם, תלמידים יהודים לא הורשו עוד לבקר בבתי – ספר ממלכתיים, מפעלים הוחרמו, יהודים הוצאו מהאיגודים המקצועיים (רופאים, עורכי – דין, מהנדסים ועוד). מידי יום נזרקו יהודים מרכבות, הוכו ונשדדו; רבים נהרגו, ופרצו פוגרומים בדורוהי, ביאסי, בבוקרשט ועוד. המחבר מתאר לפרטים את הגירושים שהחלו באוקטובר 1941. בין היתר מופיע תצלום נדיר של הפקודה על גירושם של יהודי צ'רנוביץ' מיום 11.10.1941: ”לאחר גירושם של היהודים כל נכסי היהודים יהפכו לרכוש המדינה”, וכן תצלומים מזעזעים של יהודים שהוטלו בעירום ובחוסר כל למוות בקור המקפיא. בין היתר הוא מתאר את רציחתם של 65,000 יהודי צ'רנוביץ, וביניהם הרב מרק - רבה הראשון של קהילת צ'רנוביץ', את בריחת היהודים מבתיהם:  ”מאות אלפים מאלה שנשלחו מאדינצ'י ומסקורני הגיעו לכבישים עירומים, יחפים, מורעבים, הם נפלו באמצע הדרך, או בבורות, בשלוליות, בבוץ, אלה שלא יכלו ללכת נורו או הושלכו אל הדיינסטר... הדרך היתה מלאה בגופות...”. כתוצאה מאלה ומן הפחד מפני מה שעוד עלול לקרות, עברו אז אלפי יהודים לבסרביה ולצפון – בוקובינה, אשר זה עתה סופחו לברית המועצות. כל אלה היו רק מבוא לשואה, שאותה חוללו הרומנים לאחר מכן: בתחילת מבצע ”ברברוסה”, יוני 1941 , כבשו גרמניה ורומניה את בסרביה ואת צפון – בוקובינה . מנהיגי רומניה דאז, המרשל יון אנטונסקו, ראש ממשלתה מיהאי אנטונסקו וחברי ממשלה אחרים נתנו פקודות לצבא ולז'נדרמריה הרומנים ”להיפטר מיהודים וקומוניסטים”. ראש הממשלה, מיהאי אנטונסקו אמר אז: ”אני מצדד בהגירה כפויה של כל היסוד היהודי מבסרביה ומבוקובינה; יש לגרש אותם מעבר לגבול… איני חושש שמא תשפוט אותנו ההיסטוריה כברברים… אם יש צורך בכך, השתמשו במכונות ירייה...”. הכותב מתאר כיצד הפקודות בוצעו במלואן. בימים הראשונים ניתנה יד חופשית לאוכלוסייה המקומית לשדוד, לבזוז ולהרוג יהודים, כאשר הצבא והז'נדרמריה נוטלים בכך חלק. יהודים נשדדו והוכו, בנות ונשים נאנסו, רבים נרצחו במקום, ואלה שנותרו בחיים גורשו ונדדו לכיוון נהר הדנייסטר. הם צעדו ברגל מאות קילומטרים בחום הקיץ, רעבים, חולים, תשושים; החיילים הרומנים ירו בכושלים בהליכה, אחרים גוועו מרעב, ממחלות ומתשישות. חלקם הגיעו לידינץ ולמחנות זמניים אחרים. לאחר שהייה של כשישה שבועות במחנות הזמניים נמשך הגירוש לכיוון טרנסניסטריה. כ- 150 אלף מיהודי בסרביה ובוקובינה ניספו בשלושת החודשים, יולי – ספטמבר 1941, על אדמת בסרביה וצפון בוקובינה. כ 195- אלף יהודים גורשו החל מאוקטובר 1941 לטרנסניסטריה, מהם ניספו שם כ 145- אלף ועוד כ 180- אלף יהודים מקומיים, עד שהשטח שוחרר במארס 1944 ע”י הצבא האדום. ככל הידוע לפנינו העדות המפורטת והמוקדמת ביותר על מה שהתרחש בערי רומניה בשנות השואה מיהודי שהיה עד למאורעות עצמם. נדיר. ארבעה עותקים בלבד מופיעים בקטלוג הספריות העולמי world cat. 110 עמ'. כתמים בחלק מדפי הספר. מצב טוב.