בידספיריט | עדות מוקדמת של אסיר מחנה

עדות מוקדמת של אסיר מחנה פלוסנבירג [סביב 1945] - 'Flossenbürg' מאת Marcel de koninck [סביב 1945] - עדות מוקדמת מאת אסיר מחנה פלוסנבירג אשר נידון למוות בתלייה בידי הנאצים וניצל בנס הועבר לברינדונק ומשם למחנה פלוסנבירג, הצליח לשרוד בכוחות אחרונים בשבועות הקשים בהם רבים מחבריו מתו במחנה, והעלה על הכתב זמן קצר אחר כך לפרטי פרטים את סיפורו המדהים. הולנדית. נדיר. מרסל נתפס בידי הגסטאפו באשמת חבלה בקו הרכבת בריסל - אנטוורפן, נידון למוות בתליה ב 4 באפריל 1944, אך ברגע האחרון לאחר שחשף מספר מסמכים שהיו ברשותו, נלקח למחנה ברינדונק, ומשם למחנה פלוסנבירג. מרסל מגולל את ההתרחשות היומיומית במחנה, את העינויים שעבר, הירידה המהירה במשקלו עד שהגיע למשקל של 39 קילוגרם בלבד, את הניסיונות של משתפי פעולה עם הנאצים להפליל אותו, את הישרדותו הפלאית בזמן שמחלת הטיפוס במחנה הכניעה גם את אלה ששרדו את הנאצים, ועד שהבחינו במטוסים אמריקאים החגים מעל המחנה, ושחרורו בידי כוחות הברית, ואת הפגישה המרגשת עם אמו בתום המלחמה.  מחנה פלוסנבירג (Flossenbürg) הוקם בידי הנאצים ב-1938 בבוואריה, קרוב לגבול עם חבל הסודטים. בסך הכל נרצחו בו לפחות 30,000. אף שהמחנה הורחב שוב ושוב, היה מספר הכלואים בו גבוה תמיד בהרבה מקיבולת המחנה. אסירי המחנה הועבדו בתעשיית הנשק, במפעלים כדוגמת ”אוניברסל”, וכן בבנייתם של מטוסי קרב של חברת מסרשמיט. תנאי המחיה במחנה היו קשים מנשוא. עבודת הפרך במחצבות והטיפול הבלתי-מספק שקיבלו הכלואים במחנה, וכן אכזריותם של סוהרי ושומרי המחנה, עלו לאסירים רבים בחייהם. ב-8 באפריל 1945 החלו אנשי האס אס במחנה בהעלמת העדויות על שאירע בו (מבצע 1005). ב-20 באפריל 1945 פונה המחנה סופית. מפקדו מקס קגל הורה על צעדת מוות בכיוון מחנה הריכוז דכאו. לאחר סוף מלחמת העולם השנייה נמצאו לאורך נתיבי צעדת המוות של האסירים כ-5,000 גופות. במחנה נותרו כ-1,600 אסירים שלא היו כשירים למסע. הדיוויזיה ה-90 של צבא ארצות הברית הגיעה למחנה ב-23 באפריל וכבשה אותו ללא התנגדות. רבים מבין האסירים ששהו בו מתו במהלך השבועות הבאים בגלל מצבם הבריאותי הקשה. 31 עמ'. מצב טוב.