בידספיריט | מסמך נדיר הנוגע למחלוקת הגורלית

מסמך נדיר הנוגע למחלוקת הגורלית בין ועדת ההצלה והמשרד הארצישראלי בבודאפשט. פברואר 1941 - מסמך נדיר מודפס בסטנסיל וחתום בחתימת ראשי המשרד הארץ ישראלי במבודאפשט העוסק בפטוריו של 'הממונה האחראי' במשרד, בו מתנצלים ראשי הוועד כי הינם שומרים לעצמם את הזכות להעביר מתפקידו את אחד הממונים, בשל התעלמות מבקשותיהם באשר לטיפול בפליטים יהודים. בודפאשט 11 בפברואר 1943. הונגרית. בשנים 1943-1944 התנהל מאבק פוליטי קשה על שני מוקדי הכח החשובים בבודאפשט: ועדת ההצלה והמשרד האצישראלי.  בראשית מלחמת עולם השניה הפך המשרד הארצישראלי בבודאפשט להיות משרד מרכזי לעליה עבור יהודים מצ'כסלובקיה, אוסטריה, גרמניה, פולין ויוגוסלביה, אשר כארצות הכבושות בידי הגרמנים- נחשבו לשטח אוייב ועל כן הוצאו מכלל אפשרות לחלוקת רשיונות עליה. תפקידה המרכזי של הועדה במשרד הארצישראלי, היה לחלק את רשיונות העליה שהגיעו מן הארץ על פי כוחה הפוליטי של כל תנועה ותנועה בארבע המפלגות החברות בהסתדרות הציונית ”המזרחי”, ”השומר הצעיר”, ”הציונים הכלליים”, וה”איחוד”. (בהתאם לכח הפוליטי שקיבלו המפלגות השונות בקונגרס הציוני של 1939). הרכב הועדה הארצישראלית נקבע אף הוא בהתאם לכח הפוליטי היחסי. (הועדה מנתה בדרך כלל 11 חברים). מוקד הכח האחר, ועדת העזרה וההצלה, הוקם בראשית 1943, עם יצירת הקשר עם הלשכה בקושטא. כל העת התנהל ויכוח בין שני מוקדי כח הללו באשר למינויי חברים לועדות השונות, שכן כל חבר העדיף לסייע בידי חברי מפלגתו בניסיונות הבריחה, ובהגדלת מספר רישיונות העלייה של תנועתו שלו. המשרד הארצישראלי היה המקום הרשמי היחיד בבודאפשט אליו יכלו להגיע פליטים מבלי להתפס על ידי משטרת הזרים. למנהלו, מר משה קראוס היה הסכם עם השלטונות להעלים עין ולא לחפש במשרדו פליטים שחיו תחת שמות בדויים ומועמדים לעליה. השלטונות סייעו בידו לשחרר אנשים ממחנות עבודה, פליטים שנעצרו, חברים שחיו במחתרת, אם הוכיח שהם בעלי רישיונות עליה. הם אף סייעו בידו לזייף דרכונים של פליטים. באופן זה הניח את הבסיס למפעל ההצלה הגדול שהחל ביולי 1944. מן הצד השני נתקל קראוס בקשיים שנבעו מהתערבות הנציגים בקושטא והישוב בארץ לשינוי הרכב הועדה הארצישראלית, ולצמצום סמכויותיו שלו עצמו. קראוס פעל בתנאי לחץ קשים של קבוצות רבות בהונגריה גופא ובארצות השכנות (סלובקיה, זאגרב) שבקשו חיים באמצעות עליה לארץ ישראל. עם זאת הצליח המשרד בצורה לא מבוטלת - בכל שנת 1943 התקיימה עליה בחודשים ינואר ופברואר בהם עלו 120 איש ומאוקטובר 1943 ועד מרס 1944 עלו כ- 50 עד 60 איש מידי שבוע. רב העולים היו פליטים שהיו נתונים בסכנה בהונגריה. חוקר השואה אשר כהן ז”ל, כתב בספרו כי: ”נושא ועדת העזרה וההצלה והמשרד הארצישראלי בבודאפשט ופעולות שונות של המשלחת הארצישראלית בקושטא טרם נבדקו באופן יסודי בכלים של המחקר ההיסטורי” . וכן: ”המחלוקת החריפה סביב  המשרד הארצישראלי הטביעה את חותמה על הציונות בהונגריה בכל שנות המלחמה ” . (כהן אשר, המחתרת החלוצית בהונגריה 1942-1945. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ”ד, עמ' 10-11). [1] דף. 30x21 ס”מ. חורי תיוק. מצב טוב. .