בידספיריט | הדווח הראשון על פשעי הנאצים

הדווח הראשון על פשעי הנאצים במחנה ההשמדה לובלין (מיידנק) - מוסקבה 1944 - THE LUBLIN EXTERMINATION CAMP - הוצאת FOREIGN LANGUAGES, מוסקבה ספטמבר 1944. הפרסום הראשון שיצא אי פעם החושף את זוועות מחנה מיידנק, מאת הסופר והעיתונאי הסובייטי קונסטנטין שמעונוב [Constantine Simonov] ששירת בצבא האדום והיה ממשחררי המחנה. המהדורה ראשונה והנדירה שפורסמה שלשה חודשים בלבד לאחר שחרור המחנה. פרסום ראשוני החושף את פשעי הנאצים במחנה ההשמדה מיידנק, מלווה בתצלומים קשים מהיום בו נכנס הצבא האדום אל המחנה וגילה את הזוועות. 13 התצלומים המופיעים בו נחשבים לתצלומים הראשונים בהם ראה העולם לראשונה את הנעשה בתוככי המחנה. עבודה זו הינה הדיווח הראשון שיצא אי פעם והראה לעולם את זוועות המחנה. חלקים ממנו פורסמו על ידי שמעונוב בעיתון הפנימי של הצבא האדום ”Krasnaia zvezda” (הכוכב האדום), על פני שלשה גיליונות באוגוסט 1944, ולגודל החשיפה והתדהמה מהדברים הנוראים שנתגלו בו הוא אף שודר ברדיו באותם ימים בשלשה ערבים רצופים.  שמעונוב שהיה ממשחררי המחנה לא התאפק מלכתוב ולתעד כל אשר ראו עיניו והחל מיד במלאכת התיעוד. בשונה ממחנות אחרים בהם לא נמצאו ניצולים רבים, במיידנק מצא הצבא האדום אלפי אסירים שעדיין נותרו בחיים במחנה, ושפע של עדויות לרצח ההמוני אשר בוצע בו. במבוא הוא כותב: ”אחרי שראו עיני את מה שראיתי איני יכול לשתוק, ואינני יכול לחכות, אני רוצה לפרסם מיד, היום, את הפשע הנוראי הזה שנחשף, הדברים ששמעתי בימים האחרונים, וכל מה שראו עיני... נחשפתי אולי לעשירית מהעקבות האמיתיים של הפשע הנורא הזה... ונכון לעכשיו רק חלק מן הנתונים והעדויות בידי...”. מחנה הריכוז וההשמדה הנאצי מיידנק (Majdanek) שליד לובלין בפולין, הוקם ב-1 באוקטובר 1941 בפקודתו של היינריך הימלר. בשיא פעילותו, הוא הכיל 50,000 אסירים. בין אפריל 1942 ליולי 1944, התבצעה במיידנק השמדה בתאי גזים ובמשרפות. הקורבנות נרצחו עם הגעתם למחנה. מספר הנספים נאמד ב-200,000. מספר היהודים שנספו במחנה מוערך  בכ-80,000. בהגיעם למחנה עברו המובלים להשמדה סלקציה. ימינה להשמדה (קודם עברו תהליך של מקלחת, בגדיהם חוטאו ולאחר מכן הוכנסו לתאי הגזים), ושמאלה לחיים. המחנה פוזר ביולי 1944 כחלק ממבצע 1005. המחנה נהרס בחלקו  עד למועד הגעתו של הצבא האדום אליו. אף על פי ש-1,000 אסירים נלקחו ממנו בצעדת מוות, הצבא האדום מצא אלפי אסירים שעדיין נותרו במחנה ומיד החל באיסוף אינספור עדויות לרצח ההמוני שבוצע שם, בהן תאי גזים, משרפות וצריפי אחסון ומגורים. מבני המחנה שרדו את המלחמה ובשונה ממחנות אחרים, לא הושמדו על ידי הנאצים.  24 עמ'. 22 ס”מ. מצב טוב.