בידספיריט | הקדשה בכתב ידו של המחנך

הקדשה בכתב ידו של המחנך והסופר אברהם גולומב (Abraham Golomb), חבר ה”קולטור ליגע”, על ספרו ביידיש ”Undzer Morgn” (מחרנו), מסה, פריז 1967, ביידיש. ההקדשה ביידיש על לוח הפתיחה (פרונטיספיס). שם הספר בצרפתית: ”Notre Avenir, Essai” (עתידנו, מסה). הוצאת Farlag Undzer Kiyum, פריז 1967, 124 עמ'. כריכת נייר בתוך עטיפת אבק, 21x14 ס”מ. משקל: 217 גרם. אברהם גולומב (ביידיש: אברהם יצחק גולומב; 1888 בליטא עד 1982 בלוס אנג'לס, ארצות הברית) היה מורה וסופר יידישיסט. כתב מאמרים וספרים רבים בחינוך, ופרסם, בעיקר ביידיש, על אמונתו בצורך לשמור על הייחוד היהודי בתפוצות ועל מרכזיותן של העברית והיידיש כשפות העם היהודי. יצירתו לא תורגמה במידה רבה לאנגלית. גולומב היה קשור למחלקה לפסיכולוגיה וחינוך של ייוו”א בוילנה, בניהולו של לייבוש לערער (Leibush Lehrer), ופעל גם ב”קולטור ליגע”. בשנים 1921-1931 היה מנהל סמינר המורים בוילנה. אחרי שחי בפלשתינה (א”י) בשנים 1932-1938 היגר לוויניפג שבקנדה, ושם היה מנהל בית הספר על שם פרץ. ב-1944 עבר למקסיקו סיטי, ושם ניהל במשך 20 שנה את בתי הספר ביידיש. לבסוף, ב-1964, עבר עם אשתו רבקה סביץ' גולומב (Rivke Savich Golomb) ללוס אנג'לס, קליפורניה. ה”קולטור ליגע” (ביידיש: קולטור-ליגע, ליגת התרבות היהודית) הייתה איגוד של אמנים, סופרים, במאים ומו”לים יהודים, שנוסד בקייב בתחילת 1918 לפיתוח התרבות בשפת היידיש. בארגון פעלו מחלקות שונות: חינוך, הוצאה לאור, ספרייה, מוזיקה, תיאטרון, ספרות ואמנות. ב-1918 הוקמו סניפים של הקולטור ליגע בכמאה ערים ועיירות ברחבי אוקראינה, ומסוף 1918 נוסדו סניפים של המחלקה לאמנות בערים אחדות: מוסקבה, ריגה, ורשה, ויטבסק, פטרוגרד, קרים, מינסק, גרודנו, וילנה וביאליסטוק. באפריל 1918 התקיימה אסיפת היסוד של הקולטור ליגע, ובה הונחו היסודות לשני גופי הנהלה: הוועד המרכזי והלשכה המבצעת. משה זילברפרב, השר הראשון לענייני יהודים בממשלת הראדה המרכזית של אוקראינה, נבחר לראש הלשכה המבצעת. בין חברי הארגון והמשתתפים בו: אלכסנדר טישלר, מרק אפשטיין, יששכר בר ריבק, בוריס ארונסון, ניסן שיפרין (Nisson Shifrin), יוסף אלמן (Joseph Elman), יצחק רבינוביץ', מארק שאגאל, אל ליסיצקי, אברהם מאנביץ' (Abram Manevich), סולומון ניקריטין (Solomon Nikritin), שרה שור, יוסף צ'ייקוב (Joseph Chaikov), דוד הופשטיין, פרץ מרקיש, לייב קוויטקו, חיים שלמה קזדן (Chaim Shloime Kazdan), אברהם גולומב, משה ברגובסקי (Moses Beregovsky), מיכאל מילנר ואחרים. אמנים חברי הקולטור ליגע היו מן הראשונים בקייב שהשתמשו ביסודות מופשטים באיורי ספרים. במחצית השנייה של 1920 פיזר השלטון הסובייטי את הוועד המרכזי של הקולטור ליגע והקים במקומו לשכה ארגונית משלו, שכמעט כל חבריה היו קומוניסטים. כמעט כל מוסדות הקולטור ליגע הוחרמו בכוח בידי השלטון הסובייטי והועברו לקומיסריאט העממי לחינוך. באופן רשמי ניתן לומר שהקולטור ליגע המשיכה להתקיים עד 1924 (כחבר בוועד הכללי היהודי הסובייטי (Soviet European General Committee)), אך לאחר סגירתה עזבו אמנים יהודים רבים את ברית המועצות ופעלו באירופה ובאמריקה. מצב: עטיפת האבק בלויה, דהויה (מצהיבה) ומוכתמת מעט; השדרה פגומה בחלקה העליון והתחתון (5 מ”מ ו-10 מ”מ); כתמי זמן (foxing) צהובים בדפים הראשונים; כמה חורי תולעים קטנים לאורך הספר בפינה התחתונה. - הקדשה של אברהם גולומב, חבר הקולטור ליגע, על ספרו ביידיש ”Undzer Morgn” (מחרנו, מסה), ביידיש