בידספיריט | ”חסידים עלו אל הארץ” -

”חסידים עלו אל הארץ” - חוברת מיוחדת במינה המתארת את התיישבות חסידי יבלונה וקוזניץ בעמק יזרעאל במושבות נחלת יעקב ועבודת ישראל, התיישבות שעוררה הדים רבים בעולם היהודי כולו. חוברת אלבומית על ההתיישבות החרדית נחלת יעקב בעמק יזרעאל, בראשות האדמו”ר מיבלונה - ירושלים, תרפ”ו - תמונות ייחודיות של האדמו”ר והחסידים החלוצים.  חוברת זו הינה היחידה מאותה תקופה של המושבות נחלת יעקב ועבודת ישראל, שהתקיימו כשנתיים בלבד ואז התפרקו. הדפסות דומות, בגרמנית וביידיש, נדפסו באותה שנה בווינה. החוברות נדפסו בהוצאת הלשכה הראשית של הקק”ל. על הכריכה הקדמית של החוברת מופיעה תמונת מייסדי המושבה נחלת יעקב - הרבי מיבלונה עם קומץ חסידיו, אוחזים באתים ומעדרים, במושבה הצעירה. בשער החוברת תמונת המושבה. בחוברת מאמר על החיים במושבה מאת הסופר ר' בנימין (יהושע רדלר-פלדמן), אשר ביקר בה כמה פעמים, אחת מהן במסגרת ביקור הרבנים המפורסם יחד עם הראי”ה קוק והרב יעקב מאיר.  החוברת מציגה תמונות נהדרות מחיי המושבה.  בין התמונות:  כרכרה רתומה לסוסים ובה יושבים הרבי והחסידים,   בניית הבתים,   ייבוש הביצות,   אישה לשה בצק במאפייה,   עבודות בכרם ובשדה,   מגרש הילדים עם מתקני שעשועים מאולתרים, לימוד בבית המדרש, נשות החסידים חולבות פרות. האדמו”ר מיבלונה, רבי יחזקאל טאוב (תרנ”ב-תשמ”ו), יסד עבור חסידיו את חברת ”נחלת יעקב”. הרבי מקוז'ניץ יסד את חברת ”עבודת ישראל”. בחודש אדר תרפ”ד 1924 הגיעו ראשוני המתיישבים של שתי הקבוצות ארצה. כעבור כשנה התיישבו אנשי נחלת יעקב, שהיו רבים יותר, בשלוש נקודות: שייח' אבריק, חרטיה וחרבג' (כיום כפר חסידים). החסידים החלו לעבוד בהתלהבות רבה. אנשי עבודת ישראל התיישבו על הגבעה שכיום שוכן עליה כפר הנוער הדתי. עלייה זו היכתה הדים בעולם היהודי בארץ ובעולם - תופעה מיוחדת במינה של עליית חסידים בתקופה של התנגדות החסידות לקשר עם ציונים. התיישבות החסידים עוררה גלי אהדה גדולים ביישובים באותה תקופה. הם זכו לביקורים של אישים רמי מעלה כמו הרבנים הראשיים, אנשי רוח, סופרים והוגי דעות, אשר באו לחזות בפלא בעיניהם. בשל חוסר הכשרה, משבר כלכלי בארץ ובפולין ותכנון כושל של המומחים להתיישבות, לא הצליחו החסידים לעמוד בהתחייבויותיהם עבור הקרקע, ואף לא הצליחו לקיים את עצמם. המתיישבים היו ברובם בעלי משפחות, וחרף שאיפתם להגשים את חלום ההתיישבות, הגיעו לחרפת רעב, סבל ומחסור. שני המושבים נאלצו להתפרק, שנתיים לאחר הקמתם. ב-1927 הוקם שוב היישוב, במקומו ובמתכונתו הנוכחית, וניתן שם חדש למקום: כפר חסידים. 16 עמ'. דיו כחול. מידות:  16X23 ס”מ. כתמים, וקרעים קלים. חלקם בחסר.