מכתב מהאדמו''ר הנתיבות שלום מסלונים זיע''א לסדר לנזקק רחיצה בחמי ...

מכתב מהאדמו''ר הנתיבות שלום מסלונים זיע''א לסדר לנזקק רחיצה בחמי טבריה.

רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, , ברנוביץ, בלארוס - ז' באב תש"ס, היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן מקימה וראש הישיבה של ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. מחבר סדרת ספרי החסידות "נתיבות שלום".

נולד לרב משה אברהם ברזובסקי, ראש הקהילה בברנוביץ, ולצביה, בתו של הרב אשר וייסשטיין, ראש ישיבת "ענף עץ חיים" בסלונים, שהיה חתנו של רבי הלל ויינברג אחיו של מייסד החסידות, רבי אברהם וינברג הראשון. למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ. היה חברותא של רבי שלמה דוד יהושע וינברג בנו של האדמו"ר רבי אברהם, ולאחר פטירת רבי אברהם, עודדו לקבל את אדמו"רות סלונים[1]. לימים קבע את יום הירצחו ליום זיכרון לשואה ולקהילות סלונים שנספו בה. הוסמך בצעירותו על ידי הרב מאיר קרליץ ועוד. מונה לכתוב את תורת רבו, רבי אברהם וינברג, ה"בית אברהם".

בשנת תרצ"ג (1933) ביקר ה"בית אברהם" בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו שידך את רבי שלום נח לרבנית חוה בתו של רבי אברהם וינברג, בעל ה"ברכת אברהם" (בן דודו של ה"בית אברהם"). בשנת תרצ"ה(1935) עלה ארצה והתגורר בטבריה.

לאחר חתונתו מסר שיעורים בישיבת "אור תורה", ובשנת ת"ש נקרא לכהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד בתל אביב.

בשנת תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח". בתחילת חודש חשוון הקים את ישיבת 'בית אברהם' בירושלים ועמד בראשה כארבעים שנה עד שהתמנה לאדמו"ר..

עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.

נודע כאדמו''ר נערץ וספריו ''נתיבות שלום'' הינם רבי מכר ואף תורגמו לשפות רבות.

נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט 2000), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.

לפנינו מכתב משנת התשי''ח אותו כתב לרבני העיר טבריה בכדי שיהודי ת''ח הנזקק לרפואתו לרחוץ בחמי טבריה יוכל לעשות זאת ללא תשלום.

מצב מצויין.