הקישון 1 טבריה, ת.ד. 2215, מיקוד 1412102, ישראל
תנאי המכירה
הדגמת מכירה
שלום רב!
הננו שמחים לבשר לכם על מכירה מס' 2
בה מוצעים למכירה
חסידות דפוס ראשון ועותקים מיוחסים בעלות והגהות
ליקוטי מוהר''ן שארית הפליטה
חתימות והקדשות מאדמורי''ם ורבנים,
מכתב מעניין מאדמו''ר הנתיבות שלום לסדר בחמי טבריה רחיצה בחינם לנזקק.
כרוזים ופולמוסים היסטוריים גיוס בנות,
הבחירות הראשונות לכנסת, ודעתם של הרב מבריסק והחזון אי''ש כפי שהצטיירו על ידי שני הצדדים.
הרב מבריסק והחזון אי''ש מסמכים ומכתבים אודות דעתם בעניינים שונים
לרגל יום השנה לאדמו''ר הקדוש מבעלז החל ביום המכירה הובאו פריטי דפוס רבים מהלוויתו וקול קורא עליו חתם בחייו, כמו''כ הזמנות ופריטים מעניינים נוספים מחתונות משפחתו אחיינו הרבי שליט''א וילדי הרבנית הצדקנית ע''ה.
הרה''ק רבי יואליש מסאטמר מסמכים מעניינים על ביקורו בארץ ועל תמיכתו ברבי עמרם בלויא בימי הפולמוס הקשה אודות נישואיו לרות בלויא.
מכתב בשפה האנגלית מראש נטורי קרתא רבי עמרם בלויא למנהיגי העולם לבוא להיפגש עם נציגי נטורי קרתא ולשמוע מהם את דעתם על המדינה
תכתובות מעניינות למהרי''צ דושינסקיא על ישיבתו בראשית שנות הקמתה למחסה לפליטי החרב שניצלו מגיא ההריגה.
ספרים וקונטרסים נדירים רבים
המכירה הסתיימה
|
פריט 39:
הזמנה נדירה מרבי מאטיל סלאנימער זיע''א רבם של חסידי סלונים לחתונת בנו יחידו הגה''ח רבי יהודה לייב סלאנים. ...
עוד...
|
|
|
נמכר ב: $80 (₪288)
₪288
מחיר פתיחה:
$
60
עמלת בית המכירות: 20%
|
הזמנה נדירה מרבי מאטיל סלאנימער זיע''א רבם של חסידי סלונים לחתונת בנו יחידו הגה''ח רבי יהודה לייב סלאנים.
החתונה התקיימה בבית הכנסת של חסידי סלונים בשכונת בית ישראל בירושלים בשנת התש''ח.
רבי מאטיל קסטילניץ נולד בעיר קרינקי, לרב יהודה לייב קסטלניץ ולמרים ליפשע בתו של הרב מרדכי חיים (אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון). בשנת תרל"ו, בגיל 8, עלה עם אביו לארץ ישראל. נשא את בתו של אליעזר כ"ץ. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, שמונה מהם נפטרו בגיל צעיר בשל רעב ומגפות. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של האדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא, שנפטר בתרנ"ב.
בשנת תר"ס נסע לסלונים לאדמו"ר רבי שמואל וינברג, ושהה שם כשנתיים. בנסיעה זו ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב.
התגורר תקופה ארוכה בצפת, שם ייסד את ישיבת אשל אברהם, על שם רבי אברהם דוב מאווריטש. בין תלמידיו היה רבי משה קלירס, לימים גיסו ורבה של טבריה. עקב השתלטות הוועד הלאומי על מוסדות הדת בצפת עבר בשנת תר"ע לגור בטבריה, לצד גיסו, שם כיהן כדיין. בשנת תרצ"ז עקר לירושלים.
נישא בשנית לצפורה (אלמנתו של הרב נחום רגוזניצקי) ולזקנותו נולד לו בנו יהודה לייב סלאנים.
בשואה נרצח הרבי מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג. חסידי סלונים ציפו שר' מוטל ייקח את התפקיד על שכמו, אך הוא סירב לכך עד שנת תש"י, 1950, אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. מסופר שכאשר בא לפניו אברך ואמר בהכנעה: "רבי", הצביע ר' מוטל על הרמב"ם הפתוח לפניו ואמר "הוא הרבי, אני רק הגבאי". כשהוציא לאור קונטרסו "מאמר מרדכי" – כשנה לאחר הכתרתו – הורה למדפיס לכתוב בשער: "מי שקורא לי רבי או אדמו"ר, איני מוחל לו בזה ובבא". המדפיס עבר על הוראתו והשמיט את הדברים.
בחורף תשי"ג נפל למשכב. נפטר בי"ב בטבת תשי"ד ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
החתונה התקיימה בבית הכנסת של חסידי סלונים בשכונת בית ישראל בירושלים בשנת התש''ח.
רבי מאטיל קסטילניץ נולד בעיר קרינקי, לרב יהודה לייב קסטלניץ ולמרים ליפשע בתו של הרב מרדכי חיים (אחיו של האדמו"ר רבי אברהם וינברג הראשון). בשנת תרל"ו, בגיל 8, עלה עם אביו לארץ ישראל. נשא את בתו של אליעזר כ"ץ. לבני הזוג נולדו עשרה ילדים, שמונה מהם נפטרו בגיל צעיר בשל רעב ומגפות. רבו הראשון היה רבי דוד מלובין, תלמידו של האדמו"ר רבי שמואל מקאמינקא, שנפטר בתרנ"ב.
בשנת תר"ס נסע לסלונים לאדמו"ר רבי שמואל וינברג, ושהה שם כשנתיים. בנסיעה זו ביקר גם אצל רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר מטשורטקוב.
התגורר תקופה ארוכה בצפת, שם ייסד את ישיבת אשל אברהם, על שם רבי אברהם דוב מאווריטש. בין תלמידיו היה רבי משה קלירס, לימים גיסו ורבה של טבריה. עקב השתלטות הוועד הלאומי על מוסדות הדת בצפת עבר בשנת תר"ע לגור בטבריה, לצד גיסו, שם כיהן כדיין. בשנת תרצ"ז עקר לירושלים.
נישא בשנית לצפורה (אלמנתו של הרב נחום רגוזניצקי) ולזקנותו נולד לו בנו יהודה לייב סלאנים.
בשואה נרצח הרבי מסלונים, רבי שלמה דוד יהושע וינברג. חסידי סלונים ציפו שר' מוטל ייקח את התפקיד על שכמו, אך הוא סירב לכך עד שנת תש"י, 1950, אז הסכים לקבל עליו את עול ההנהגה, בתנאי שלא יכנוהו רבי או אדמו"ר. מסופר שכאשר בא לפניו אברך ואמר בהכנעה: "רבי", הצביע ר' מוטל על הרמב"ם הפתוח לפניו ואמר "הוא הרבי, אני רק הגבאי". כשהוציא לאור קונטרסו "מאמר מרדכי" – כשנה לאחר הכתרתו – הורה למדפיס לכתוב בשער: "מי שקורא לי רבי או אדמו"ר, איני מוחל לו בזה ובבא". המדפיס עבר על הוראתו והשמיט את הדברים.
בחורף תשי"ג נפל למשכב. נפטר בי"ב בטבת תשי"ד ונטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
תפריט נגישות
