בידספיריט | נדיר! משה ריינסקי Moshe Rynecki

נדיר! משה ריינסקי Moshe Rynecki - אקוורל על נייר - פועלים לצד עגלה. ורשה 1937 - משה רינצקי 1881–1943 היה צייר יהודי-פולני בולט, שהקדיש את חייו ואת אמנותו לתיעוד ויזואלי של חיי הקהילה היהודית בפולין לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. יצירותיו נחשבות כיום לעדות היסטורית ואתנוגרפית יקרת ערך של עולם שלם שנחרב בשואה. משה רינצקי נולד בשנת 1881 בעיירה מיינדזיז'ץ פודלאסקי (Międzyrzec Podlaski) שבפולין, למשפחה דתית אורתודוקסית. הוא היה אחד מתוך חמישה ילדים בלבד ששרדו מתוך 18 אחים ואחיות (13 מהם מתו בילדותם ממחלות שונות).כבר מגיל צעיר מאוד גילה תשוקה עזה לציור. לפי סיפורי המשפחה, הוא נהג להשתמש בגיר (ולעיתים בצבע, כשהצליח להשיג) כדי לצייר דמויות על רצפת ביתו ועל הקירות. אף על פי שהציור נחשב לעיתים קרובות בחברה הדתית כהפרה של הדיבר השני (”לא תעשה לך פסל וכל תמונה”), ברישומיו של בנו, ג'ורג', מצוין כי משה מעולם לא הוכה או נענש על כך. רינצקי הסביר לימים את הדחף שלו לציור כמתת אל: ”אלוהים נתן לי כישרון ואני באמת לא מאמין בהליכה נגד הנטייה הטבעית הזו. אני פשוט חייב לעשות זאת. אם הוא לא היה רוצה שאצייר, לא היה לי את הדחף והרצון העצום הזה להנציח על נייר או קנבס את מה שאני רואה. אני פשוט סוג של כותב – במקום מילים, אני משאיר את המסרים שלי בתמונות.” רינצקי קיבל השכלה אמנותית פורמלית מועטת בלבד. כילד במשפחה דתית, הוא נדרש תחילה להשלים את לימודיו התורניים בישיבה. לאחר מכן, למד בחטיבת ביניים רוסית, שהייתה תנאי קדם לקבלה ללימודים גבוהים, ובסופו של דבר התקבל לבית הספר לאמנויות יפות בוורשה (Warsaw School of Fine Arts), שם למד תקופה קצרה במהלך שנת הלימודים 1906–1907.בגיל 17 פגש את פרלה מיטלסבאך (Perla Mittelsbach), בת למשפחה ורשאית אמידה, והשניים נישאו. בזמן שמשה המשיך את לימודי האמנות שלו באקדמיה, פרלה ניהלה את משק הבית ופתחה חנות קטנה ברחוב קרוצ'ה (Krucza) בוורשה. החנות מכרה כלי כתיבה, ספרים וחומרי ציור לאמנים, וסיפקה למשפחה הכנסה יציבה. לאחר סיום לימודיו, מיקד רינצקי את מכחולו בנושא שהכיר בצורה הטובה ביותר: הקהילה היהודית סביבו. סגנונו התמקד בשני צירים מרכזיים: חיי היומיום: ציורים כמו ”שחקני השחמט” (The Chess Players) ו-”הרוקמת” (Woman Embroidering) לכדו רגעים פשוטים ואנושיים של הקהילה.חיי הדת והתרבות: יצירות כמו ”שמחת תורה”, ”פנים בית הכנסת” ו-”בחדר הלימוד” (In the Study) תיעדו אירועים, מקומות וסוגיות מרכזיות בלב החיים היהודיים. אף על פי שיצירותיו הוצגו בגלריות מקומיות וזכו לביקורות חיוביות מהמבקרים, בנו ג'ורג' העיד כי אביו לא הצליח למכור אף אחת מיצירותיו במהלך חייו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין, נאלץ רינצקי להיכנס אל גטו ורשה . למרות התנאים התת-אנושיים והמחסור הקשה בחומרי ציור ואמנות, הוא סירב להניח את המכחול והמשיך לתעד את הזוועות ואת חיי הגטו. בימי המלחמה הראשונים הוא החליט לחלק את יצירותיו, כ800 עבודות למספר צרורות ולהסתיר אותן בוורשה וסביבותיה. הוא מסר רשימה של מקומות שבהם היו העבודות מוסתרות לאשתו, לבנו ולבתו, בתקווה שלאחר המלחמה תביא המשפחה את הצרורות והאוסף יהיה שלם. רינסקי נכנס מרצונו לגטו ורשה, תוך כדי רצון ”להישאר עם עמו”. בתחילת שנת 1943, גורש משה רינצקי מגטו ורשה אל מחנה ההשמדה מיידנק, שם נרצח על ידי הנאצים. מתוך כל הציורים שצייר בין חומות הגטו, רק שלושה שרדו את המלחמה. מידות היצירה: 37 / 50 ס”מ  ללא מסגרת. מצב טוב. קרעים קלים בהיקף. תגיות: ריינצקי , רינצקי , שואה