בידספיריט | הסידור נוסח האר”י עם דא”ח

הסידור נוסח האר”י עם דא”ח ב”ח, של הרה”ק רבי יהודה'לה מדז'יקוב. ווארשא תרמ”ו 1886 'סדר התפלה עפ”י נוסח האר”י ז”ל', עם דא”ח(דברי אלוקים חיים) לבעל התניא. שני חלקים בכרך אחד, העותק של הצדיק הגאון הקדוש רבי יהודהל'ה דז'יקובר. ח”א: שחרית לחול, סדר סעודה וברכות, ענייני נישואין, סדר מילה, תיקון חצות. ח”ב: תפילות לשב”ק ומועדים. חותמות הרה”ק רבי יהודל'ה דז'יקובער, וכתמי שימוש לאורך הסידור. דפי ההושענות מהווים עדות חיה מעבודת קדשו, ניכרים בהם היטב כתמי מצווה אותנטיים מעבודת הנענועים, ובפרט בתחילת הסדר להושענא רבא, הספוג באותות של תפילה זכה ביום הגדול של הושענא רבא. החותמות מתקופתו כדיין בקלויזענבורג, שם כונה שם משפחתו האגער(הגר), כשם משפחת זקנו(אבי אמו) הרה”ק ה'אהבת ישראל' מויזניץ.   בשער ח”א חותמת שלימה, וכן מספר חותמות או חלקי חותמות בדפים נוספים. באחד מדפי 'כוונת המקוה' רישום קצר בכת”י, אולי בכתב יד קדשו. ”דבר חדש שלא היה לעולמים, והם שלשה מכתבים קדושים וטהורים, מאד יקרים, כספירים מזהירים, והיו למאורות, לעורר לבבות על עוצם קדושת ענין התפלה וגדל ערכה”.  הדפסה ראשונה של שלושה מכתבים מהאדמו”ר הזקן הרה”ק רבי שניאור זלמן מלאדי, והרה”ק רבי דוב בער, האדמו”ר האמצעי. הובא לדפוס על ידי רבי שמריהו בן רבי לוי יצחק שניאורסון. ווארשא תרמ”ו 1886. 4, רל”ז דף; ח”ב רל”ז, 1 דף; בח”ב בעותק זה מספור משובש ומסתיים בדף רל”ג, 1 דף, אולם הספר נבדק דף דף מול העותק הסרוק בספריה הלאומית והוא שלם. שער נפרד לכל חלק. 22 ס”מ בקירוב. בסופו נכרכו קבוצות דפים ללא שערים(חלקם מעט פגועים), ”תקון ערב ראש חודש”(שער ו') ותקונים נוספים, עם תקוני שבת(במה מדליקין), דפי יוצרות ועוד. כריכה ישנה מעט בלויה. הדבקה בשולי שער ח”א ובמרכזו הדבקה שקופה. מעט כתמים בעיקר קלים ומעט מאוד קרעים ברובם קלים ומעט על הטקסט. דפים מעט גליים. מעט מאוד נקבי עש, בעיקר זעירים ובשוליים וכן בעיקר בדפים הכרוכים אחרי סידור נוסח האר”י. מצב טוב מאוד. האדמו”ר הרה”ק רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב [תרס”ה – תשמ”ט] מגדולי צדיקי החסידות בדור האחרון, גאון וצדיק מופלג בתורה ועבודת השי”ת. בן האדמו”ר רבי אלטר יחזקאל אליהו הורוויץ מדז'יקוב, בנו וממלא מקומו של האדמו”ר רבי יהושע מדז'יקוב. אמו הרבנית מרת חוה היא בת האדמו”ר ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ. נישא לבתו של דודו האדמו”ר ה'אמרי חיים'. היה קשור מאוד לתורת מרן החתם סופר, והגאון רבי יוסף נפתלי שטרן, מהדיר ספרי מרן החת”ס, התבטא על כך שהוא 'חד בדרא בתורת החתם סופר'. ספריו 'משנת יהודה', 'שבט מיהודא', 'גליוני מהרי”א' ועוד.