בידספיריט | הדרכון ותעודת עולה, של הספן

הדרכון ותעודת עולה, של הספן הקדוש רבי יעקב לוי, שני פריטים אישיים של הצדיק המופלא, עם פיסות מידע על חייו   תעודת עולה ודרכון של הגאון הצדיק רבי יעקב לוי זצוק”ל. שתי תמונות פספורט שונות, ופרטים על הצדיק המופלא רבי יעקב לוי. רישומים וחותמות שונות. אחת התמונות הוא מצעירותו ועם משקפיים, וככל הנראה היא תמונה לא ידועה ממנו. מעניין לציין כי רושמי תולדותיו מציינים את שנת לידתו כשנת תרנ”ה לערך, ולפנינו צוין תאריך מאוחר יותר, אם כי ייתכן שהתאריך בדרכון אולי לא מדויק. הדפים בתעודת עולה מנותקים. על אחת התמונות ישנו חצי חותמת דיו. גודל ומצב משתנה, באופן כללי מצב טוב. הגאון הצדיק רבי יעקב לוי [תרנ”ה לערך – תש”ל]   נולד בסבסטופול לאביו הגאון רבי אברהם לוי שהיה תלמיד חכם ומחשובי הקהילה והיה מקושר לצדיקי בית טריסק. כבר מצעירותו ניכר רבי יעקב כעילוי ומתמיד עצום. לצד ידיעתו המופלגת בחלקי התורה, שלט בשפות רבות ובחכמות שונות והיה מומחה לאסטרונומיה. נישא בווינה ונולדו להם שני ילדים, למחייתו עבד תקופה באוניה, שם הגיע למקומות מרוחקים, ובכל מקום בו הגיע לקהילות נידחות חקר אודות ייחוסם ומנהגם והיה רושם זאת בכתביו. בתקופת מלחמת העולם השנייה הצליח להימלט עם משפחתו לאלג'יר ולארצות המגרב, שם נתפס מאוחר יותר על ידי הנאצים ימ”ש ונכלא במחנה ריכוז במדבר סהרה, אשתו ושני בניו נהרגו על קידוש ה', הי”ד. במהלך המלחמה איבד את חיבוריו וכתביו הרבים והחשובים.  לאחר עלייתו לארץ הקודש שוכן במעברת פרדס חנה ועבד לפרנסתו בסלילת כבישים, ולאחר שרבה של פרדס חנה, הגאון רבי יהושע זליג דיסקין, התוודע לגדלותו, ולאחר שסירב לכהן כרב, הצליחו הגאונים רבי שמאי גינזבורג והרב הרצוג למצוא לו תפקיד של משגיח כשרות על סיפונה של האוניה 'ירושלים' של חברת הספנות צים, כשרבי יעקב מכיר היטב את חיי הים בזכות עברו כעוזר ספן ומלח, וכך רוב היום היה יושב בחדרו ועוסק בתורה. בשנותיו האחרונות חלה וסבל רבות ולמרות זאת, המשיך ללמוד בשמחה עצומה בחדרו בבית האבות 'מלב”ן' שבנתניה. גדולי ישראל וצדיקים רבים עמדו בקשרים עמו, ועלו לבקרו ולשמוע מחידושי תורתו, בהם הגאון רבי חיים קניבסקי, והגאון רבי שמואל הלוי ואזנר, האדמו”ר ה'בית ישראל' מגור, והצדיק מרעננה הגאון הרב הוברמן, האדמו”ר רבי משה מרדכי מלעלוב ועוד רבים. נוסח המצבה נכתב ע”פ הוראתו של מרן הרב וואזנר, וכך נכתב על קברו שבבית החיים בבני ברק: ”פה נטמן איש טמיר ונעלם, בקי נפלא בבבלי ובירושלמי ובכל ספרי חז”ל, נהירין ליה שבילי דרקיע ושבילי החוכמה בכל מכמני התורה והמדע, עניו צנוע ומעלי, סבל ייסורים נוראים וקיבל באהבה גדולה, ברח מהכבוד והגדולה”. לפני הסתלקותו מן העולם ביקש שלא יבואו להשתטח על קברו, כי לא יוכל לשמוע קול בכי של יהודי בלי לסייע לו, וכך יודע שאם יעלו אנשים לקברו יהיה מחויב לפעול למענם ישועות. ואכן עשרות שנים כמעט ולא עלו אל קברו, ובשנת תש”ס הורה מרן הרב ואזנר לאחד ממשפחתו אשר היה צריך ישועה דחופה, שיעלה לקברו של רבי יעקב, והסביר: ”שלושים שנה כבר לא עלו על קברו ולא ביקשו ממנו ישועות, זה מספיק. עכשיו אתה יכול ללכת אל קברו ולבקש. הוא מעולם לא השיב פני יהודים ריקם”.