בידספיריט | כרך 3 ספרים נדירים שנדפסו

כרך 3 ספרים נדירים שנדפסו בכלכתא. צדיק ונשגב תולדות בעל התוספות יו”ט ועוד - א'. ספר ”צדיק ונשגב” קורות חיי הגאון האמיתי רבי יום טוב ליפמן הלר בעל התוספות יו”ט. כלכתה תרנ”ב 1892. 2, ק”ז עמ'; הספר בערבית יהודית. ב'. סיפור מלתעות כפירים בו יסופר רצח נורא אשר עולל נסיך אחד לשפוך דמי ילדיו כמים, הספר נדפס בלועזית וכעת נעתק לשפת ערבית יהודית. כלכתא תרנ”ז 1897. ע”ב עמ'; ג'. סיפור חיי השר מקוצי בערבית יהודית. כלכתא תרנ”ח 1898. צ”ב עמ'; שלושת הספרים נדירים מאוד, הופיעו במכירות פומביות פעם אחת בלבד. כריכה עתיקה אולי מקורית, נזקי עש מרובים ביותר, כתמי וריח רטיבות, מצב גרוע מאוד. רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (של”ט 1579 - תי”ד 1654) - (מכונה ”התוספות יום-טוב”) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין ומגדולי פרשני המשנה, בעל פירוש ”תוספת יום טוב” על המשנה אשר על שמו הוא מכונה. בצעירותו למד אצל המהר”ל מפראג ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה בש”ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר”ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (שפ”ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר”ח אדר באותה השנה, כאב”ד בווינה. בשנת שפ”ז חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב-1629 (שפ”ט) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת ”מגילת איבה”. הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - ”איכה ישבה בדד העיר”.